תלמוד על ירמיהו 34:5

יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה. עַד כָּאן לְצִיבּוּר. מִכָּן וָאֵילָךְ לְיָחִיד. וּכְתִיב בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽבְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ הָרִֽאֹשׂנִ֜ים וגו׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל־מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל נִיסְלוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין לֹא בְכִתְרוֹ וְלֹא בְשַׁרְבִיטוֹ וְלֹא בְאֶחָד מִכָּל־מְשַׁמְּשָׁיו. וּכְשֶׁמֵּת כּוּלָּן נִשְׂרָפִין לְפָנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁל֣וֹם תָּמ̇וּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.

שורפין שריפה למלכים ואין שורפין שריפה לנשיאים וכשמת ר"ג הזקן שרף אונקלוס הגר יותר משמנים מנה אמרו לו מה ראית אמר להם כתיב (ירמיהו ל״ד:ה׳) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו׳ ואין ר"ג יפה יותר ממאה מלכים שאין בהם צורך.