Quotation_auto על שמות 1:7

כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם. התאנה הזו בתחלה אורין אותה אחת אחת ואחר כך שתים שתים ואחר כך שלש עד שאורין בסלים ובמגרפות כך בתחלה אחד היה אברהם ואחר כך שנים אברהם ויצחק ואחר כך אברהם יצחק ויעקב פרו וישרצו וגו' מה התאנה הזו אין בה פסולת אלא עוקצה בלבד העבר אותה ובטל המום כך התהלך לפני והיה תמים אין בך פסולת אלא הערלה העבר אותה ובטל המום. לכל זמן ועת לכל חפץ זמן היה לו לאברהם אבינו אימתי שנתנה לו המילה בעצם היום הזה נמול אברהם. זמן היה שימולו בניו כי מולים היו כל העם היוצאים וימל בן מ"ח שנה היה בשעה שהכיר לבוראו אלא שלא לנעול דלת בפני גרים ואם תאמר ימול בן ע"ה בשעה שנדבר עמו בברית בין הבתרים אלא כדי שיצא יצחק מטפה קדושה. ימול בן פ"ו שנה בשעה שנולד ישמעאל אמר הקב"ה כקנמון שאני מעמיד בעולם מה קנמון זה כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות כך אברהם משנצרר דמו משבטל יצרו משבטלה תאותו אמר אם חביבה היא המילה למה לא נתנה לאדם הראשון א"ל הקב"ה אברהם דייך אני ואתה בעולם ואם אין אתה מקבל עליך למול דיו לעולמי עד כאן ודיה לערלה עד כאן ודיה למילה שתהא עגומה עד כאן. אמר עד שלא מלתי היו באין ומזדווגין לי תאמר משמלתי שהם באין ומזדווגין לי א"ל הקב"ה דייך שאני פטרונך ולא לך לבדך אלא דיו לעולם שאני אלוהו שאני פטרונו: