Quotation_auto על שמות 11:1

ורמז גם כן בזה מה שאמרנו למעלה. שכל דעתו וחזקת לבו היה. בעבור שם ה' שלא היה מכיר. וזהו כי אני הכבדתי את לבו. כי אני הוא כמו אני ה'. באופן שבזה השם הכביד לבו. ולכן צריך שיכיר שם ה' וידע היאך הוא נקרא באותיותיו. וזהו למען שיתי אותותי אלה בקרבו. שזה רמז לאותיות השם שהיה צריך פרעה לידע. וכן למען תספר את אשר התעללתי במצרים. והשחוק הוא אותותי ואותיותי אשר שמתי בם בכל מכה ומכה לומר כה אמר השם. בענין שיראה שאני מכבדו בזה. כי בישראל זה שמי לעולם לעלם כתיב שצריך להעלימו. ואמרו ההוגה השם באותיותיו נעקר מן העולם ולפרעה היה רוצה ה' ללמדו שם ה' באופן שיזכרהו באותיותיו. וזהו למען שיתי אותותי אלה בקרבו. שהוא כמו וישם ה' לקין אות שאמרו אות משמו. ולכן אמר לו מיד כה אמר ה' אלהי העברים. זה השם שאינך מכיר אלא בפיך. עושה לך הרעה הזאת. ואין זה המכוון אלא להכניע לבך הערל. וזהו עד מתי מאנת לענות מפני. וכשא"ל מכת הארבה אמר ויפן ויצא. להורות שלא המתין תשובה אלא יצא מיד. בענין שיקחו עצה בנפשם כאומרו ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו. זה משה האיש או זה העם לנו למוקש. שלח את האנשים ולא את העם. הטרם תדע. כלומר טרם שתשלחם תדע ותראה כי אבדה מצרים. או שרמזו בדבריהם למה שאמר להם משה אתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון. וזהו הטרם תדע זה. הטרם אתה רוצה לידע פעם אחרת. בענין שיאבדו אנשי מצרים. והשיבם ואמר להם מי ומי ההולכים כמאמר עבדיו שאמרו שלח את האנשים. ואז השיב משה בנערינו ובזקנינו. לסתור מאמרו מן הקצה אל הקצה. ועשה עצמו כמי שלא הבין דבריו. והשיב לשאלתו ששאל מי ומי. ואז אמר פרעה יהי כן ה' עמכם. כלומר אני רואה שדרך גוזמא אתם אומרים זה. כדי שאתן לכם מחצית השאלה. וזאת הרעה אני מכיר בתואר פניכם. לא כן. לא יהיה כמו שאמרתם. ולא כמו שאמרתי. אלא לכו נא הגברים. או יאמר ראו כי רעה נגד פניכם. אחר שאתם אומרים להוליך טף ונשים רצונכם לברוח. וזאת הרעה היא נגד פניכם נהפכת. כי בדבריכם אתם אומרים דרך שלשת ימים ואין זה דעתכם. ובמדרש אמרו כי פרעה ראה בקסמיו איך עתידים כולם למות במדבר. ולכן אמר להם היכן אתם רוצים לילך למות במדבר ולא ישארו מכם אלא אנשים יחידים ליכנס לארץ. וזהו שאמר מי ומי ההולכים. ומשה הבין דבריו ואמר שקר אתה דובר. כי בנערינו ובזקנינו נלך. כל הנערים שלא באו לכלל עשרים. וכל הזקנים למעלה מששים ויהושע וכלב. ולכן השיב ראו כי רעה נגד פניכם שהוא סימן דם והריגה. וחזר לומר לא כן. לא נחוש לדבר בעתידות. נדבר לפי האמת. לכו הגברים כי אותה אתם מבקשים. כלומר ילכו הגברים אע"פ שימותו. אחר שאותה רעה אתם מבקשים. ואחר שראה מכת הארבה. אמר חטאתי לה' אלהיכם שלא שמעתי בקולו. ולכם שלא קיימתי דברי אליכם. ולכן שא נא חטאתי שגרשתיך מלפני. כי אתה הראש. והעתירו שניכם יחד. ומפני שזאת המכה אינה נגד הטבע והיא מורגלת לבא ברוב המקומות. אמר העתירו אל ה'. שידו גדולה וחזקה להסיר הארבה. פן תשחת הארץ מכל וכל. ומפני שראה פרעה שכבר נהפכו המים דם. והעפר כנים. ובאש ותהלך האש ארצה נגד חוקם. וברוח וה' נהג רוח קדים. חשב שלא היה לו במה יכם עוד. ולכן ולא שלח את העם. ומה' היתה לו להראותו שיכלתו למעלה מהיסודות. ולכן צוה למשה נטה את ידך על השמים בלי שידבר לפרעה. והוא יראה כי לא ביסודות לבד אתה פועל בכח ידי. כי גם במאורות שלא יאירו עליהם. ואחר שראה פרעה שפעל ביסודות. גם באור שהוא משמש העולם כולו. אמר בלבו אין לו במה לפעול יותר. ויחזק לבו ולא רצה לשלחם. וגער במשה וא"ל אל תוסף ראות פני. ומשה השיב כן דברת. כי כבר הגיע הזמן שלא אראה פניך עוד. אבל קודם שאלך קום פרעה ושמע דבר ה' אשר דבר לי בימים הראשונים. כשאמר לי הנני הורג את בנך בכורך. ושם נאמר ושאלה אשה משכנתה. וכן נאמר שם ונתתי את חן העם בעיני מצרים. וזהו שאמרו בכאן ויאמר ה' עוד נגע אחד אביא על פרעה. כי זה הדבור כולו תמצאהו בפרשת ואלה שמות. ולפי שהגיע עת השילום נזכר משה מפרשה זו ונכתבה כאן כאלו כאן נאמרה. אבל כבר קבלנו כי תפלה קלה לא היה מתפלל בתוך העיר כ"ש דיבור חמור. אבל משה נזכר מכל זה וחזר להזהיר לישראל על השאלה וה' נתנם לחן בעיניהם. וכן אמר לפרעה כה אמר ה' ומת כל בכור. כמו שאמר לו הנני הורג בנך בכורך. אבל השם לא דיבר עמו עכשיו כלל:

ותקח האשה בית פרעה ואותה לילה היה י"ט של פסח והביא הקב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים להודיע שכך הוא עתיד להכות את ארצו שנאמר עוד נגע אחד אביא על פרעה. פרעה מאהבתו אותה כתב לה שטר כתובתה מכל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים בין שפחות וקרקעות וכתב לה את ארץ גשן לפיכך ישבו ישראל בארץ גשן וכתב לה את בתו הגר מפלגשיו לשפחה ואף אבימלך לקחה וירד מיכאל המלאך ושלף חרבו עליו להרגו. הנס הששי באו עליו כל המלכים להרגו ואמרו נתחיל ראשון בבן אחיו. ובשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה ובא מיכאל והגיד לאברהם שנאמר ויבוא הפליט הדא הוא דכתיב ובעל כנפים יגיד דבר ולמה נקרא שמו פליט אלא בשעה שהפיל הקב"ה לסמאל מקדושתו מן השמים אחז בכנפו של מיכאל להפילו עמו ופלטו הקב"ה מידו לפיכך נקרא שמו פליט. ועליו אמר יחזקאל בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר השכים אברהם ולקח ג' תלמידיו ענר אשכול וממרא ואת אליעזר ורדף אחריהם עד דן ושם נתעכב מפני עבודה זרה שנאמר ואת האחד בדן ושם הניח שלשה תלמידיו ולקח את עבדו אליעזר שמנין אותיות שמו י"ח וג' מאות ורדף אחריהם עד משמאל לדמשק. ויחלק עליהם לילה הוא הלילה שיצאו ישראל ממצרים. וישב את כל הרכוש עמד אברהם והיה מתפלל רבון העולמים לא בכח ידי עשיתי אלא בכח ימינך שאתה מגן לי בעולם הזה ובעולם הבא וענו העליונים ואמרו ברוך אתה ה' מגן אברהם: