Quotation_auto על שמות 11:2

דבר אחר ויצא בן אשה ישראלית הדא הוא דכתיב גן נעול אחותי כלה וגו'. אמר ר' פנחס גן נעול אלו הבתולות, גלנעול אלו הבעולות, מעין חתום אלו הזכרים, שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה, ונגדרו כל הנשים בזכותה, יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל האנשים כולם בזכותו, אמר רבי חייא בר אבא כדאי הוא גדר ערוה שיגאלו ישראל בזכותו ממצרים שנאמר שלחיך פרדס רמונים שלוחיך כמה דאת אמר ויהי בשלח פרעה. רבי הונא בשם בר קפרא בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים על ידי שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ועל ידי שלא אמרו לשון הרע ועל ידי שלא היה בהן פרוץ ערוה. לא שינו את שמם ראובן ושמעון נחתין וראובן ושמעון סלקין. על ידי שלא שינו את לשונם כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש. ועל ידי שלא אמרו לשון הרע שנאמר דבר נא באזני העם. אתה מוצא שהיה הדבר מופקד אצלם כל שנים עשר חדש ולא נמצא אחד מהן שגילה את הסוד, ולא נמצא אחד מהן שהלשין על חברו. ועל ידי שלא היה בהן פרוץ ערוה תדע לך שהוא כן אחת היתה ופירסמה הכתוב. ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן. שלומית רבי לוי אמר דהות פטפטה שלם עולך שלם עליכון. בת דברי ר' יצחק אמר שהביאה דבר על בנה. למטה דן גנאי לו גנאי לאמו גנאי למשפחתו גנאי לשבטו שיצא ממנו (כתוב ברמז ש"צ וברמז תי"א). ויצא בן אשה ישראלית, רבי יוסי אומר המצריים היו טמאים ומטמאים, אמרו ביריה בן בנו של דן נשא אשה משבטו שלומית בת דברי למטה דן באותו הלילה באו עליו נוגשי פרעה והרגוהו ובאו על אשתו והרת והולד הולך אחר הזרע אם מתוק מתוק ואם מר מר והתחיל מחרף ומגדף שנאמר ויקב בן האשה. מאין יצא מבית דינו של משה שבא ליטע אוהלו בתוך מחנה דן אמרו לו מה טיבך שאת נוטע אהלך בתוך בני דן אמר להן במנות דן אנכי אמרו לו הכתיב איש על דגלו באותות לבית אבותם. נכנס לבית דינו שלמשה ויצא חייב ועמד וגידף. והוא בן איש מצרי אף על פי שלא היו ממזרין באותה שעה הוא היה ממזר. בתוך בני ישראל מלמד שנתגייר. וינצו במחנה על עסקי המחנה, בן הישראלית ואיש הישראלי זה שכנגדו: