Quotation_auto על שמות 12:37

מילדי העברים זה מנא ידעה שראתה אותו מהול. זה מלמד שהתנבאה שלא מדעתה זה נופל ואין אחר נופל והיינו דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים. צופין ואין יודעין מה צופין מהגין ואין יודעין מה מהגין ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה עמדו וגזרו וכל הבן הילוד וגו'. וכיון שהושלך למים אמרו תו לא חזינן כי ההיא סימנא בטלו לגזרתייהו ולא ידעי שעל ידי מי מריבה הוא לוקה והיינו דכתיב המה מי מריבה. המה ראו איצטגניני פרעה וטעו. והיינו דקאמר משה כשש מאות אלף רגלי אמר להן משה לישראל בשבילי נצלתם כולכם. רבי חנינא בר פפא אמר אותו היום כ"א בניסן היה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מי שעתיד לומר לפניך שירה על הים ביום הזה ילקה ביום הזה. ר' אחא בר חנינא אמר אותו היום ששה בסיון היה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מי שעתיד לקבל תורה מסיני יום זה ילקה ביום זה. בשלמא למאן דאמר בששה בסיון משכחת לה שלשה ירחי דאמר מר בשבעה באדר נולד משה ובשבעה באדר מת משה ומשבעה באדר עד ששה בסיון שלשה ירחי. אלא למאן דאמר בכ"א בניסן היכי משכחת לה. אותה שנה מעוברת היתה רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם. ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות מאי שנא מן העבריות מלמד שהחזירוהו על המצריות כולן ולא ינק. אמר פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא והיינו דכתיב את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים. ותלך העלמה שהלכה בזריזות רבי שמואל בר נחמני אמר שהעלימה את דבריה. ותאמר לה בת פרעה היליכי מתנבאת ואינה יודעת מה מתנבאת הא ליכי הא שליכי. ואני אתן את שכרך לא דיין לצדיקים שמחזירין להן אבדתן אלא שנותנין להן שכר. ותקח מרים הנביאה וכו' עד עמד אביה וטפח לה על ראשה וכו' מה יהא בסוף נבואתה:

ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה מרעמסס לסכות מהלך ארבעים פרסה הולך קולו של משה מהלך ארבעים פרסה ואל תתמה הרי הוא אומר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם וגו' והיה לאבק על כל ארץ מצרים והרי דברים קל וחומר [ומה אם אבק שאין דרכו להלך הלך מהלך ארבעים פרסה קל וחומר] לקול שדרכו להלך כהרף עין. נסעו בני ישראל מרעמסס לסכות לקיים מה שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים:

ויהי אחרי המגפה שאו את ראש. כל מקום שנופלין הוזקקו למנין, משל לזאב שנכנס בתוך הצאן הוצרך בעל הצאן למנותן לידע כמה חסרו. ד"א למה מנה אותם, משל לרועה שמסר לו בעל הבית צאנו במנין, השלים שמירתן כשמחזירן צריך למנותם. כשיצאו ישראל ממצרים מסרן למשה במנין דכתיב וידבר ה' אל משה במדבר סיני וגו' שאו את ראש, ואף כשיצאו ממצרים כתיב ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי הרי קבלן במנין בא להפטר בערבות מואב החזירן במנין: