Quotation_auto על שמות 16:22

ויאמרו איש אל אחיו מן הוא. לפי שלא ידעו מהו. היו מדברים איש אל אחיו ואומרים מן הוא. כלומר מתת אלהים היא כמו מנה אחת. כי אנחנו לא היינו ראויים לדבר גדול כזה. ואז אמר להם משה ופירש הוא הלחם. ואמר להם צוואת הש"י בענין הלקיטה. לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגולגולת. אחר שהוא בדרך נס ומתת אלהים. ראוי שתהיה שוה לכולם עומר לגולגולת. ומיד ראו בו מעשה נסים. כי לפי שהיו רעבים היו מרבים בחשבם שלא ירד עוד. והמרבה והממעיט לא החסיר. וזה יורה על מדת ההסתפקות כי העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. והכל הולך אחר הרצון. כי יש מסתפק במעט שבידו כמו העשיר שיש לו ק' ככר זהב. וזהו ומשביע לכל חי רצון. ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה כמאמר הש"י ויבואו ויגידו למשה זה הדבר החדש. שיתן להם טעם. לפי שהוא לא פירש להם מאמר הש"י והיה ביום הששי כי אולי שכחו. ולכן השיב להם הוא אשר דבר ה'. כלומר עכשיו אני זוכר מאמר השם שא"ל בראשונה והיה ביום הששי והיה משנה. ואני שכחתיו. וזהו הוא אשר דיבר ה'. ולכן את אשר תאפו אפו. ועדיין לא פירש להם דין שבת. אלא שאמר להם הניחו אותו למשמרת. והם לא היו אוכלים ממנו ולא היו עושים דבר. ולכן אמר להם אכלוהו היום כי שבת היום לה'. ואינו רוצה שתטריחו עצמכם אלא שתנוחו בו. וזהו שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. אבל למחר תמצאוהו ולא תחשבו שנסתלק כבר. וזהו ששת ימים תלקטוהו לפי שהם ימי חול. אבל יום הז' הוא שבת קדש. ולפי שלא האמינו דברי משה. אלא שחשבו שכבר נסתלק לגמרי. יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו:

ראו כי ה' נתן לכם )את(השבת ראו מרגליתא דיהבית לכון לחם יומים. כל עסקה של שבת כפול. עומר כפול שני העומר לאחד. קרבנם כפול וביום השבת שני כבשים. ענשה כפול מחלליה מות יומת. שכרה כפול וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד. אזהרתה כפול זכור ושמור. מזמורה כפול מזמור שיר ליום השבת. ראו כי ה' נתן לכם )את(השבת הזהרו כי ה' נותנה לכם שתשמרו אותה. על כן הוא נותן לכם וגו' זה הוא שהיה רבי יהושע אומר זה הוא הלחם כפול שנאמר שני העומר לאחד. שבו איש תחתיו אלו ד' אמות. אל יצא איש ממקומו ביום השביעי אלו אלפים אמה וכיון ששמעו את הדבר הזה קבלו עליהם ושבתו שנאמר וישבתו העם ביום השביעי.