Quotation_auto על שמות 19:15

ארבעה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום שבר הלוחות ופירש מן האשה וכו'. כיצד אמר אם ישראל שלא נזדמנו אלא לפי שעה ולא נתקדשו אלא לקבל י' דברות נאמר אל תגשו אל אשה אני שאני מזומן לכך בכל יום ובכל שעה ואיני יודע אימתי מדבר עמי אם ביום אם בלילה על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום. רבי יהודה בן בתירה אומר פה אל פה אדבר בו פה אל פה אמרתי לו פרוש מן האשה שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד. פירש מאהל מועד אמר ומה אהרן אחי שמשוח בשמן המשחה ומרובה בגדים אמר ליה הקב"ה אל יבוא בכל עת אני שאיני מזומן לכך על אחת כמה וכמה. שבר הלוחות כיצד בזמן שעלה ונטלן וירד שמח שמחה גדולה כיון שסרחו ישראל אמר אם אני נותן להן מזקיק. אני אותן למצות חמורות ומחייב אני אותם מיתה לשמים שכן כתוב לא יהיה לך. חזר לאחוריו וראוהו הזקנים ורצו אחריו אחז משה בראשי הלוחות והן אחזו בראשן וחזק כחו של משה יותר מכחן של שבעים זקנים שנאמר ולכל היד החזקה נסתכל משה בלוחות וראה הכתב שבהן שפורח וכבדו על ידי משה ונפלו מידיו ונשתברו. אחרים אמרו לא שבר עד שנאמר לו מפי הגבורה אשר שברת אמר לו יפה כחך ששברת. רבי מאיר אומר ויהיו שם כאשר צוני שנצטוה ושבר הלוחות. תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם יהא אדם זהיר בתשובה שמתוך תשובה שהשיב אהרן למשה פקרו האפיקורסים שנאמר ואשליכהו באש ויצא העגל הזה:

שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים דעתו לדעת המקום. שבר את הלוחות, ופרש מן האשה, ופרש מאהל מועד [והוסיף יום אחד]. פרש מן האשה כיצד, אמר אם ישראל שלא נזדמנו אלא לפי שעה ולא נתקדשו אלא לקבל עשרת דברות נאמר להם אל תגשו אל אשה, אני שאני מזומן לכך בכל יום ובכל שעה ואיני יודע אימתי מדבר עמי אם ביום אם בלילה על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום. ר' יהודה בן בתירא אומר פה אל פה אמרתי לו לפרוש מן האשה שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב ואתה פה עמוד עמדי. פרש מאהל מועד כיצד, אמר ומה אהרן אחי שנמשח בשמן המשחה ומרובה בגדים אמר לו הקב"ה אל יבא בכל עת אני שאיני מזומן לכך על אחת כמה וכמה. שבר את הלוחות כיצד, אמרו בשעה שעלה ונטלן וירד שמח שמחה גדולה, כיון שסרחו ישראל אמר אם אני נותן להן מזקיק אני אותן למצות חמורות ומחייב אני אותם מיתה לשטים שכתוב בהן לא יהיה לך וגו' חזר לאחוריו וראוהו הזקנים ורצו אחריו, אחז משה בראש הלוחות והן אחזו בראשן וחזק כחו של משה יותר מכחן של שבעים זקנים שנאמר ולכל היד החזקה וגו', נסתכל משה בלוחות וראה הכתב שבהן שפורח וכבדו על ידי משה ונפלו מידיו ונשתברו. אחרים אומרים לא שבר עד שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר אשר שברת אמר לו יישר כחך ששברת. ר' מאיר אומר ויהיו שם כאשר צוני ה' שנצטוה ושבר את הלוחות:

אמר רב יוסף כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואומר במשוך היובל המה יעלו. מאי ואומר, ה"ק מכדי כתיב והיו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה, לך אמור להם למה לי שמע מינה (הוי) [כל] דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו וכו'. תנן התם הקורא את המגילה עומד ויושב יצא, תנא מה שאין כן בתורה דאמר קרא ואתה פה עמוד עמדי. אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אפילו הקב"ה מעומד. אמר רבי (יהודה אמר רב) [אבוה] מנין לרב שלא ישב על גבי המטה וישנה לתלמידיו על גבי קרקע נאמר ואתה פה עמוד עמדי. תניא מימות משה עד רבן גמליאל הזקן לא היו לומדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו לומדין מיושב, והיינו דתנן משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה: