Quotation_auto על שמות 20:12

כבד את אביך ואת אמך תנו רבנן נאמר כבד את אביך ונאמר כבד את ה' מהונך השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום. נאמר איש אמו ואביו תיראו ונאמר את ה' אלהיך תירא השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום. נאמר ומקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר איש כי יקלל אלהיו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום, אבל בהכאה אי אפשר וכן בדין מפני ששלשתן שותפין בו. תנו רבנן שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו אמר הקב"ה מעלה אני עליהן כאילו דרתי ביניהם וכבדוני. ובזמן שאדם מצער אביו ואמו אמר הקב"ה יפה עשיתי שלא דרתי ביניהן שאילו דרתי ביניהן צערוני. תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים, לפיכך הקדים הכתוב כבוד אב לכבוד אם וכו'. שאל בן אלמנה לרבי אליעזר אבא אומר השקיני מים ואמא אומרת השקיני מים איזה מהן קודם אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאת ואמך חייבין בכבוד אביך. בא לפני ר' יהושע אמר ליה כך אמר לו רבי נתגרשה מהו אמר ליה מבין ריסי עיניך ניכר שאתה בן אלמנה הטל להם מים בספל וקעקע להן כתרנגולין. שאלו את ר' אליעזר עד היכן כבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו באשקלון ודמה בן נתינה שמו פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד בששים רבוא שכר ורב כהנא מתני בשמונים רבוא שכר והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא צערו. לשנה האחרת נתן לו הקב"ה שכרו ונולדה לו פרה אדומה בעדרו ונכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם מבקש אני מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי ועתה איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא. אמר ר' חנינא מי שאינו מצווה ועושה כך מי שהוא מצווה ועושה על אחת כמה וכמה. כי אתא רב דימי אמר פעם אחת היה לבוש סריקון של זהב ויושב בין גדולי רומי ובאה אמו וקרעתו ממנו וטפחה לו על ראשו וזרקה לו בפניו ולא הכלימה. תני אבימי בריה דרבי אבהו יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו ברחים ומביאו לחיי העולם הבא. אמר ר' אבהו כגון אבימי ברי קיים מצות כבוד. חמשה בני סמכי הוו ליה לאבימי וכי הוה אתי אבוה קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח ליה ואמר אין אין עד דמטי התם, יומא חד אמר ליה אשקיין מיא עד דאייתי ליה נמנם גחין קאי עליה עד דאיתער איסתייעא מילתא ודרש אבימי מזמור לאסף. ר' טרפון הוה ליה אמא זקנה דכל אימת דהות בעית למיסק לפוריא גחין וסליק לה וכי הוה נחתה נחתה עלויה אתא וקא משתבח בבי מדרשא אמרי ליה עדיין לא הגעת לחצי כבוד כלום זרקה ארנקך לים ולא הכלמתה. רב יוסף כד הוה שמע קל כרעא דאמיה אמר איקום מקמי שכינה דאתיא, אמר ר' יוחנן אשרי מי שלא חמאן. תנו רבנן מכבדו בחייו מכבדו במותו. בחייו כיצד (הנשלח) [הנשמע] בדבר אביו למקום לא יאמר שלחוני בשביל עצמי מהרוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא כולהו בשביל אבא. במותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו, הני מילי תוך שנים עשר חדש מכאן ואילך זכרונו לחיי העולם הבא. תנו רבנן איזהו מורא ואיזהו כבוד, מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו, כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא, היה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך. אלעזר בן מתיא אומר אבא אומר השקיני מים ומצוה לעשות מניח אני כבוד אבא ועושה אני את המצוה שאני ואבא חייבין בדבר מצוה. איסי בן יהודה אומר אם אפשר לעשותה על ידי אחרים תעשה על ידי אחרים והלכה כאיסי בן יהודה. ר' שמעון בן יוחאי אומר גדול הוא כבוד אב ואם שהעדיפו המקום יותר מכבודו נאמר כבד את ה' מהונך מפריש לקט שכחה ופאה מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר עני וחלה ועושה סוכה לולב שופר ציצית מאכיל רעבים משקה צמאים אם יש לך אתה חייב בכולן ואם אין לך אי אתה חייב באחת מהן אבל כשבא אצל כבוד אב ואם בין יש לך בין אין לך כבד את אביך ואת אמך אפילו אתה מסבב על הפתחים. רבי ינאי ור' יונתן הוו יתבי אתא חד בר נש נשק רגליה דרבי יונתן אמר ליה ר' ינאי מה טיבו שלים לך מן יומוי אמר ליה חד זמן קבל לי בריה דיזוניניה ואמרית ליה בצור כנישתא עלוי ובזיתיה אמר ליה ולמה לא כפיתיה אמר ליה וכופין אמר ליה אין כופין את הבן לזון את האב:

דבר אחר כבד את אביך ואת אמך למה נאמר לפי שנאמר איש איש אשר יקלל את אביו וגו' אין לי אלא איש אשה טומטום ואנדרוגינוס מנין תלמוד לומר כבד את אביך ואת אמך מכל מקום מה כבוד לא חלק בו בין איש לאשה טומטום ואנדרוגינוס אף מורא לא תחלוק בו בין איש לאשה טומטום ואנדרוגינוס דברי ר' ישמעאל. ר' יהודה בן בתירא אומר נאמר איש אמו ואביו תיראו ונאמר את שבתותי תשמרו וגו' מה שבת לא חלק בו בין איש לאישה טומטום ואנדרוגינוס אף מורא לא תחלוק בו בין איש לאשה טומטום ואנדרוגינוס. כבד את אביך יכול כל הקודם במקרא קודם במעשה תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ששניהם שקולין זה כזה. למען יאריכון ימיך אם כבדתו יאריכון ימיך ואם לאו יקצרון ימיך, שדברי תורה נוטריקון שכן דברי תורה נדרשין מכלל הן לאו ומכלל לאו הן. על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך מכאן אמרו כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין של מטה מוזהרין עליה:

רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כבוד אב ואם וגמילות חסדים ובקור חולים והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כלם. בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך, בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד וגו' בהבאת שלום כתיב בקש שלום ורדפהו אתיא רדיפה רדיפה בתלמוד תורה כתיב כי היא חייך ואורך ימיך. וליתני נמי שלוח הקן דכתיב למען ייטב לך והארכת ימים שלוח הקן טוב לשמים ואינו טוב לבריות וכתיב אמרו צדיק כי טוב טוב לשמים וטוב לבריות. כתיב אורח חיים פן תפלס אמר ר' אבא בר כהנא שלא תהא יושב ומשקל מצותיה של תורה ורואה איזה מצוה שכרה מרובה ועושה אותה. למה נעו מעגלותיה לא תדע מטולטלין אינון שבילי דאורייתא. תני רבי חייא משל למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלין לא גלה להן שכר נטיעותיו של פרדס שאלו גלה להן היו רואין איזו נטיעה שכרה מרובה ונוטעין אותה ונמצא מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת. כך אלו גלה שכר המצות נמצאת תורה מקצתה בטלה ומקצתה קיימת. אמר ר' אחא בשם רבי אבא בר כהנא טלטל הקב"ה שכר עושי מצות בעולם הזה כדי שיהיו ישראל עושין אותו משלם. תני ר' שמעון בן יוחאי שתי מצות בתורה גלה הקב"ה מתן שכרן ואלו הן קלה שבקלות וחמורה שבחמורות. קלה שבקלות שלח תשלח את האם וגו' ומה דבר שהוא פריעת חוב כך דבר שהוא חסרון כיס וחסרון נפשות על אחת כמה וכמה. וכשם שמתן שכרן שוה כך פורענותן שוה שנאמר עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם עין שהלעיגה על כבוד אב ואם ובזה לא תקח האם על הבנים יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר. דין נקיר ודין אכיל, אמר הקב"ה יבוא עורב שהוא אכזרי על בניו וינקר אותה ואל יהנה ממנה, ויבוא נשר שהוא רחמני על בניו ויהנה מהם. ומנין לעורב שהוא אכזרי על בניו שנאמר מי יכין לעורב צידו ואומר לבני עורב אשר יקראו. כשהעורב מוליד ילדיו לבנים ואומר הזכר לנקבה עוף אחר בא עליך ומניחין אותן מה הקב"ה עושה מוציא מצואה שלהן יתושין ופורחין עליהן ואוכלין ומשם משחירין. ומנין שהנשר רחמני הוא שנאמר כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. ומנין שהוא נהנה מהם שנאמר יפרוש כנפיו יקחהו. וכשם שעונשו מרובה כך שכרו מרובה שנאמר למען יאריכון ימיך. תניא רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה שנאמר למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך ולמען ייטב לך בעולם שכולו טוב. בשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ונטל את הבנים ובירידתו נפל ומת היכן הטבתו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך. ודילמא לא הוי הכי, רבי יעקב מעשה חזא. והאמר רבא שלוחי מצוה אינן ניזוקין, התם סולם רעוע הוה דהוה קביע הזיקא ולא סמכינן אניסא דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני: