תלמוד על שמות 20:12

נֶאֱמַר אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְנֶאֱמַר אֶת ײ֨ אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. הֵקִישׁ מוֹרָא אָב וְאֵם לְמוֹרָא שָׁמַיִם. נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת ײ֨ מֵהוֹנֶךָ. הֵקִישׁ כִּיבּוּד אָב וְאֵם לְכִבּוּד הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְנֶאֱמַר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֵטְאוֹ. הֵקִישׁ קִלְלוֹת אָב וְאֵם לְקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אֵי אֶיפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. וְכֵן בְּדִין מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.

מִפְּנֵי מָה אָֽמְרוּ. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה אוֹמְרִים לוֹ. רֵד. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. שֶׁמָּא (תִּיטַק, תִינּוֹק) [תִינָּזֵק] הַבְּהֵמָה. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה הוֹגֵן אֶחָד גָּדוֹל. תַּנָּא רִבִּי אָחָא בַּר פַּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁהוּא מְצוּוֶה עַל שְׁבִיתַת בְּהֵמָה כָמוֹהוּ. לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַֽחֲמוֹרֶךָ. כָּמֽוֹךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נִשְׁעַנִּים בַּבְּהֵמָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין נִשְׁעַנִּים בַּבְּהֵמָה. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. נִשְׁעַנִּין. בְּבָרִיא. מָאן דְּאָמַר. אֵין נִשְׁעַנִּין. בְּתָשׁ. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וַחֲבֵרַייָא. חַד אָמַר. נִשְׁעַנִּים. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵין נִשְׁעַנִּים. מָאן דְּאָמַר. נִשְׁעַנִּים. בָּהוּא דְמִיסְתַּמֵּיךְ צִיבְחַר. מָאן דְּאָמַר. אֵין נִשְׁעַנִּין. בַּכּוֹבֵשׁ אֶת כְּבֵדוֹ. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. מִן מַה דְלָא אֲמַר רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל כְּלוּם. הֲוֵי דוּ אֲמַר. נִשְׁעַנִּין בְּבָרִיא וְאֵין נִשְׁעַנִּין בְּתָשׁ.

ברייתא הוי אוהב את התורה ומכבדה: [גמ׳] אהוב התורה מנא לן דכתיב את לרבות התורה כיוצא בדבר אתה אומר כבד את אביך זו אשת אביך ואת אמך לרבות בעל אמך וי״ו לרבות אחיך הגדול מאי אהבה ומאי כבוד אהבה בלב וכבוד במעשים ובדברים לא והתניא המדבר בתורה ובתלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא אימא אף בדברים: