Quotation_auto על שמות 21:34

אחד שור ואחד כל בהמה להפרשת הר סיני שנאמר אם בהמה אם איש לא יחיה וחיה בכלל בהמה אם לרבות את העופות. וכן לנפילת הבור ולתשלומי כפל ולהשבת אבדה ולפריקה ולחסימה ולכלאים וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אם כן למה נאמר שור או חמור אלא שדבר הכתוב בהווה. לנפילת הבור כסף ישיב לבעליו כל דאית ליה בעלים. לתשלומי כפל על כל דבר פשע כל דבר פשיעה. להשבת אבדה לכל אבדת אחיך. לפריקה יליף חמור חמור משבת. לחסימה יליף שור שור משבת. לכלאים דהרבעה יליף בהמתך בהמתך משבת. וגבי שבת מנלן דתניא רבי יוסי אומר משום רבי [ישמעאל] וכל בהמתך רבויא הוא. וכל היכא דכתב כל רבויא הוא והא גבי מעשר כתיב כל וקא דרשינן ליה כלל ופרט דתניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל וכו' אמר בכל כללא כל רבויא. ואי תימא כל נמי כללא הוא מיהו האי כל דהכא רבויא הוא מדהוה ליה למיכתב ובהמתך כדכתב בדברות הראשונות וכתב כל בהמתך שמע מינה רבויא הוא. והשתא דאמרת כל רבויא הוא בהמתך דדברות ראשונות ושורך וחמורך דדברות אחרונות למה לי. אמרת שור לאגמורי שור שור לחסימה. חמור לאגמורי חמור חמור לפריקה. בהמתך לאגמורי בהמתך בהמתך לכלאים. אי הכי אפילו אדם נמי ליתסר אלמה תנן אדם מותר בכולן לחרוש ולמשוך אמר קרא למען ינוח עבדך ואמתך כמוך להנחה הקשתים ולא ל

וכי יריבון אנשים וגו' למה נאמר לפי שהוא אומר עין תחת עין אבל שבת ורפוי לא שמענו תלמוד לומר וכי יריבון אנשים. אם יקום וגו' בא הכתוב ללמד בו דברים המחוסרין בו. וכי יריבון אנשים אין לי אלא אנשים נשים מנין ר' ישמעאל אומר הואיל וכל הנזיקין שבתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן שעשה בו נשים כאנשים אף פורט אני כל הנזיקין שבתורה לעשות בהן נשים כאנשים. ר' יאשיה אומר [והמית] איש [או] אשה למה נאמר לפי שהוא אומר וכי יפתח איש בור אין לי אלא איש אשה מנין תלמוד לומר איש או אשה בא הכתוב והשוה את האשה לאיש בכל הנזיקין שבתורה. ר' יונתן אומר אינו צריך והלא כבר נאמר בעל הבור ישלם שלם ישלם המבעיר את הבערה הא מה תלמוד לומר איש או אשה לתלמודו הוא בא. והכה איש וגו' לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. באבן או באגרוף מגיד שאבן ואגרוף סימני מיתה הן. אתה אומר לכך בא או אינו בא אלא ללמד שאם הכהו באבן או באגרוף יהא חייב הא בכל דבר יהא פטור, תלמוד לומר אם באבן יד מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שהיה בו כדי להמית ואל מקום שיהא כדי להמית. ר' נתן אומר הקיש אבן לאגרוף ואגרוף לאבן מה האבן שיהא כדי להמית אף אגרוף שיהא בו כדי להמית ומה אגרוף בידוע אף אבן בידוע הא אם נתערבה באבנים אחרות הרי זה פטור. ולא ימות ונפל למשכב מגיד שהצהיבה מביאה לידי מיתה. ולא ימות ונפל למשכב הא אם הכהו מכה שיש בה כדי להמית הרי זה פטור מן השבת ומן הרפוי:

בעל הבור ישלם מכל מקום. כסף ישיב לבעליו אין לי אלא כסף בהמה מנין. הרי אתה דן נאמר כאן והמת יהיה לו ונאמר להלן והמת יהיה לו מה להלן בהמה אף כאן בהמה, מה להלן כסף אף כאן כסף. והמת יהיה לו לניזק. או אינו אלא למזיק אמרת אילו כן היה מה תלמוד לומר והמת יהיה לו אלא מגיד הכתוב ששמין דמי נבלתו ומנכה לו דמי נזקו: