Quotation_auto על שמות 21:5

ואף לאמתך תעשה כן הקישה הכתוב לנרצע מה נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את (האח) [הבת] וכו'. האי מיבעיא ליה לכדתניא ואף לאמתך תעשה כן להעניק. או אינו אלא לרציעה. כשהוא אומר אם אמור יאמר העבד העבד ולא אמה העבריה. הא מה אני מקיים ואף לאמתך תעשה כן להעניק. אם כן נכתוב קרא ואף לאמתך כן מאי תעשה שמע מינה תרתי. ואם אמר יאמר עד שיאמר וישנה. אמר בתחלת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצע שנאמר לא אצא חפשי עד שיאמר בשעת יציאה. אמר בסוף שש ולא אמר בתחלת שש אינו נרצע שנאמר ואם אמר יאמר העבד כשהוא עבד. אמר מר בתחלת שש קא סלקא דעתך תחלת שש ממש תיפוק ליה דבעינן אהבתי את אשתי ועדיין אין לו אשה ובנים ותו וכו' אטו שש לאו עבד הוא יום אחרון נקרא סוף שש וכל היום הוא עבד. אמר רבה בתחלת פרוטה אחרונה בסוף פרוטה אחרונה והכי קאמר אמר בתחלת שש קודם התחלת פרוטה אחרונה דכבר יש לו אשה ובנים ולא אמר בסוף שש לאחר שהתחיל פרוטה אחרונה אינו נרצע. ואפילו אמר ושנה דכתיב לא אצא סמוך ליציאה וכל זמן שיש עליו פרוטה שלמה לאו סמוך ליציאה הוא. אמר ושנה בסוף פרוטה אחרונה אינו נרצע שנאמר ואם אמר יאמר העבד עד שיאמר כשהוא עבד:

תנו רבנן לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך. לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני. הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך. רבו אוהבו והוא אינו אוהב את רבו אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך. הוא חולה אינו נרצע שנאמר כי טוב לו. רבו חולה והוא אינו חולה אינו נרצע שנאמר עמך. בעי רב ביבי שניהם חולים מהו עמך בעינן והא איכא או דילמא כי טוב לו בעינן והא ליכא תיקו. עבד עברי כהן רב אמר רבו מוסר לו שפחה כנענית ושמואל אמר אסור. אמר ליה רב נחמן לרב ענן כי הויתו בי מר שמואל באיסקונדרי איטלליתו מאי טעמא לא תימא ליה מהא וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ואם תאמר אין רבו מוסר לו שפחה כנענית תיפוק ליה דבעינן אהבתי את אדוני את אשתי וליכא ותו לא מידי:

דבר אחר אשר מי אל בשמים ובארץ שמא תאמר חוץ מכאן יש, תלמוד לומר וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' אין עוד אלא אף באויר העולם. ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך אמר לפניו רבש"ע אתה קראתני עבד משה עבדי לא כן עבדי משה, ולויתן קראתו עבד, אני מתחנן לפניך והוא מתחנן לפניך שנאמר הירבה אליך תחנונים, תחנת לויתן שמעת וכרת עמו ברית וקיימתו שנאמר היכרות ברית עמך תקחנו לעבד עולם. אני עבדך ואמרת לי (הנני) [הנה אנכי] כורת ברית ולא קימת אלא אמרת עלה ומות בהר ולא עוד אלא כתבת בתורה ואם אמר יאמר העבד וגו' ואני אהבתי אותם ותורתך ובינך לא אצא חפשי איני מבקש למות והגישו אדוניו אל האלהים ועבדו לעולם [לא קיימת עמי] שמעה אלהים רנתי ואל תתעלם מתחנתי אמר לו הקב"ה רב לך. ה' אלהים אתה החלות בשני מקומות דימה משה את עצמו לאברהם (כתוב ברמז צ"ו). אברהם אמר ה' אלהים מה תתן לי, אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שיהא לי בנים תן לי בדין ואם לאו תן לי ברחמים אמר לו הקב"ה (ו) בדין מתבקש לך הה"ד והנה דבר ה' אליו לאמר וגו', ואף משה כך אמר אם מתבקש לי בדין ליכנס לארץ ישראל אכנס ואם לאו ברחמים אכנס, א"ל הקב"ה אל תתכבד לפני מלך כי לא תעבור את הירדן הזה, [וכיון שראה משה היאך הדברים חזקים התחיל מדבר דברים קשים ה' אלהים אתה החלות] מהו אתה, א"ל [רבש"ע] למה איני נכנס לארץ מפני שאמרתי שמעו נא המורים אתה החלות תחלה אמרת למשמרת לאות לפני מרי.