תלמוד על שמות 21:5

משנה: עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף. יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִים. הַנִּרְצָע נִקְנֶה בָרְצִיעָה וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן.

אָזְנוֹ. מָה אָזְנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן יְמָנִית אַף כָּאן יְמָנִית. וְאִם אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד. שְׁתֵּי אֲמִירוֹת. אַחַת בְּסוֹף שֶׁשׁ וְאַחַת בִּתְחִילַּת שֶׁבַע. אַחַת בְּסוֹף שֶׁשׁ. עַד שֶׁהוּא בָּעֲבוֹדָתוֹ. וְאַחַת בִּתְחִילַּת שֶׁבַע. לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָיי. מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ נִרְצַע עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּלְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. עַד שֶׁיְּהֵא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אוֹהֲבוֹ. עַד שֶׁיִּתְבָּֽרְכוּ הַנְּכָסִים עַל יָדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ.

הנרצע אינו נרצע עד שיאמר וישנה שנא׳ (שמות כ״א:ה׳) ואם אמור יאמר העבד היהלו אשה ובנים ולאדניו אין אשה [ובנים] לאדוניו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים לא ירצע כדברי רבי ישמעאל ר״ע אומר בין כך ובין כך ירצע בכל רוצעים אפי׳ במספר אלא שאין מצות רציעה אלא במרצע שנא׳ (שם) ורצע אדוניו את אזנו במרצע וגו׳ אינו נרצע אלא בגובה של אוזן בדברי ר״מ ר״י אומר (אף) במילתא. אינו נרצע אלא בימין בפני בית דין שנאמר (שם) והגישו אדוניו אל האלהים וגו׳ נאמר דלת ונאמר מזוזה למה נאמרו שתיהן אלא הקיש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד: