Quotation_auto על שמות 23:12

ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו לא השם הוא המדרש ולא המדרש הוא השם לא הוה צריך קריא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו אלא בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל הפרה היתה נשמעת לו לחרוש התלם היה נשמע ליחרש וביום שחטא המרידו עליו ונחו כיון שעמד נח נחמן נאמר כאן נייחא ונאמר להלן למען ינוח שורך מה נייחא שנאמר להלן נייחת שור אף נייחא האמורה כאן נייחת שור. ריש לקיש אמר לא השם הוא המדרש וכו' אלא עד שלא עמד נח היו המים עולין ומציפין אותן בקבריהן שני פעמים דכתיב הקורא למי הים אחד בשחרית ואחד בערבית הדא הוא דכתיב כמו חללים שוכבי קבר שוכבים שלהן חללים היו וכיון שעמד נח נחו נאמר כאן נייחא ונאמר להלן יבוא שלום ינוחו על משכבותם מה נייחא האמורה להלן נייחת קבר אף נייחא האמורה כאן נייחת קבר. רבי אליעזר אמר לשם קרבנו נקרא וירח ה' את ריח הניחוח. רבי יוסי אומר על שם נייחת התיבה נקרא שנאמר ותנח התיבה. ויולד בן מפני מה לא אמרו בשמו כקינן כמהללאל כירד כחנוך מלמד שמתושלח חכם גדול היה והיה מזהיר לאביו שלא יקראנו בשמו שאנשי דור המבול מכשפים הן שמא יהרגוהו (נא) בכשפים וכיון שנולד הוא קראו נח ולאביו אמר קרא אותו מנחם שהוא מנחם את דורו אמרו זה ינחמנו ממעשינו א"ל אם אתם חוזרים בתשובה הוא מנחם אתכם.

ומלתה אותו אז יאכל בו מגיד שמילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח אין לי אלא מילת עבדיו (קכב) מילת זכריו מנין הרי אתה דן נאמר כאן אז ונאמר להלן אז מה להלן מילת זכריו אף כאן מילת זכריו. מה כאן מילת עבדיו אף להלן מילת עבדיו דברי רבי אליעזר. רבי ישמעאל אומר אין מילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח ומה תלמוד לומר ומלתה אותו אז יאכל בו. אלא הרי שהיו לפניו עבדיו ערלים מנין שאם רצה למוהלן ולהאכילן בפסח שהוא רשאי תלמוד לומר ומלתה אותו אז יאכל בו. מצינו שהוא רשאי לקיים לו עבדים ערלים שנאמר וינפש בן אמתך. רבי אליעזר אומר אינו רשאי לקיים לו עבדים ערלים שנאמר ומלתה אותו. אם כן מה תלמוד לומר וינפש בן אמתך אלא שלקחו רבו מערב שבת עם חשיכה ולא הספיק למוהלו עד שחשכה לכך נאמר וינפש בן אמתך והגר.

ששת ימים תעשה מעשיך נאמר כאן שבת בראשית לענין שביעית שלא תסתרס שבת בראשית ממקומה. למען ינוח שורך וחמורך הוסיף לו הכתוב נייחא אחד להיות תולש מן הקרקע ואוכל. אתה אומר לכך בא או לא בא אלא יחבשנו בתוך ביתו אמרת אין זה נייח אלא צער תלמוד לומר למען ינוח שורך הוסיף לו הכתוב נייח אחד להיות תולש מן הקרקע ואוכל: