Quotation_auto על שמות 31:3

ואתה תדבר אל כל חכמי לב וגו'. ראוי היה לומר אשר מלאתים רוח חכמה. וי"א שחוזר לאהרן לפי שמשה אמר בענותנותו. כי אולי יאמרו חכמי ישראל וגדוליהם. שאנשים אחרים יותר ראוים היו בישראל מאהרן. ואולי יאמרו כי משה מעצמו היה עושה זה. לזה א"ל השם אל תירא מזה. ואתה תדבר אל כל חכמי לב ותאמר להם. אשר מלאתיו לאהרן רוח חכמה. ואחר שיראו שהוא מלא חכמה. יעשו את בגדי אהרן. ולא די זה אלא שהם עצמם יקחו את הזהב מביתם ואינו נכון. והנראה בזה שהשי"ת צוה למשה שידבר דרך כלל עם חכמי ישראל. ובפרט עם בצלאל שהוא הראש. כאומרו ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור. ולכן אמר בכאן כנגד בצלאל אשר מלאתיו רוח חכמה. כמו שאמר בו ואמלא אותו רוח אלהים וגו'. ובזה יתישב מה שאמר ראה קראתי בשם בצלאל. והיכן קרא בשמו עד שארז"ל מששת ימי בראשית. אבל לפי דרכם למדונו שבכאן קרא בשמו. שא"ל ואתה תדבר אל כל חכמי לב דרך כלל. ובפרט תדבר עם בצלאל אשר מלאתיו רוח חכמה. והם יקחו את הזהב. לעשות הבגדים בלי חשבון. לפי שהם נאמנים וחכמים:

דבר אחר יוכבד נטלה שכרה כהונה ומלכות משה ואהרן מה נטלה מרים שכרה חכמה שנאמר הן יראת ה' היא חכמה. העמיד ממנה בצלאל שהיה חכם שנאמר ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה. ויצו פרעה לכל עמו אף על עמו גזר שהיו איסטרולוגין אומרים ביום הזה הגואל של ישראל נולד ואין אנו יודעין אם מצרי הוא ואם לאו. באותה שעה כנס לכל המצריים ואמר להם השאילו לי בניכם יום אחד שנאמר כל הבן הילוד לישראל אין כתיב כאן אלא כל הבן בן ישראל ובן מצרי. מי זה אמר ותהי ה' לא צוה כי ביד חזקה ישלחם וכן הות ליה ונער פרעה וחילו בים סוף. ודכוותה ככל אשר צוה המן. המן צוה להשמיד להרוג ולאבד מי זה אמר ותהי ה' לא צוה ומה צוה ישוב מחשבתו הרעה וכן הות ליה ותלו אותו ואת בניו על העץ. ויצו פרעה לכל עמו אף על עמו גזר. בתחילה גזר אם בן הוא והמתן אותו ואחר כך כל הבן הילוד ולבסוף אף על עמו גזר:

וכל השבח הזה מהיכן בא משבטו של יהודה זה שאמר הכתוב ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וכתיב ותיראן המילדות את האלהים ומה פרע להן הקב"ה ויעש להם בתים בתי כהונה ומלכות יוכבד נטלה כהונה ומלכות שכרה משה ואהרן ומה נטלה מרים שכרה חכמה שנאמר הן יראת ה' היא חכמה העמיד ממנה בצלאל שהיה חכם שנאמר ואמלא אותו רוח אלהים: