Musar על שמות 31:3

ויהי ביום השמיני, במדרש רבות (יא, ד), חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה (תקרא) [שלחה] נערותיה (משלי ט, א-ג). ר' אבא בר כהנא פתר קריא באהל מועד, חכמות בנתה ביתה, זה בצלאל ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה וגו' (שמות לא, ג). חצבה עמודיה שבעה, אלו ז' ימי מילואים הה"ד (ויקרא ח, לג) כי שבעת ימים ימלא את ידכם. טבחה טבחה, אלו הקרבנות. מסכה יינה, אלו הנסכים. אף ערכה שלחנה, זה סידור לחם הפנים. שלחה נערותיה, זה משה הה"ד (שם ט, א) ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו וגו', עד כאן לשונו:

וכן על אלו הג' שהן ה' מאמר בפ"ק דברכות (י, א) הני ה' ברכי נפשי (תהלים קג-קד) כנגד מי אמרן דוד. לא אמרן אלא כנגד הקב"ה, וכנגד הנשמה כו' עד למי שיש בו ה' דברים הללו. על כן הנשמה דנה את הגוף טהרת המחשבה על דרך (ברכות יז, א) צדיקים יושבים כו' וניזונין מזיו השכינה ממלאה את כל הגוף בחינת כל מעשה. כתיב (שמות לא, ג) ואמלא אותו חכמה תבונה ודעת, וכתיב (ישעיה יא, ט) ומלאה הארץ דעה, היינו את החומר הנקרא ארץ רואה ואינה נראית דביקותה בכל יושבת בחדרי חדרים. קדושת המקום טהורה לשון טהר יומא ריש ברכות (ב, א). שבת עולם הבא שכלו שבת והכל טהורים:

והנה המשכן נעשה כמו בריאת העולם, שנאמר שם (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו. כן כתיב בבצלאל (שמות לא, ג) ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת, ואמרו רז"ל (ברכות נה, א) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ. ועל אלו האותיות רומז בפסוק (שמות לא, ד) לחשוב מחשבות לעשות בזהב בכסף ובנחושת וכו', כלומר היה צריך להיות במחשבתו בשעת פעולת המלאכות לחשוב בצירוף האותיות ההם שהם בסוד חכמה ותבונה ודעת שבהם ברא הקב"ה עולמות. הרי שהמשכן הוא ממש הבריאה. על כן בא ציווי שבת במשכן כמו שבא בבריאה, וזה יתבאר לקמן בעזהי"ת בפרשת ויקהל פקודי: