Quotation_auto על שמות 35:22

ויצאו כל עדת בני ישראל. שמחים וטובי לב על שנתבשרו בכפרת עון העגל בנדבת המשכן. וכמו שנתאבלו בשומעם כי לא אעלה בקרבך. כך שמחו בצוואת המשכן להשרות שכינתו ביניהם. ובפרט אנשים שפרקו נזמי הזהב להתנדב לעבודת העגל. איך זכו שישאלו מהם נדבה למשכן. ולכן ויצאו כל עדת בני ישראל בשמחה ובנפש חפצה. ואולי רמז ויצאו. שיצאו מרוח כילות וקיבוץ לרוח נדיבה. ויצאו כל עדת בני ישראל זה אחד מן המקומות שהמעט מחזיק את המרובה. ולפי שהנשים התנדבו גם כן. אמר ויבואו האנשים על הנשים. להורות על זריזותם שהיו נחפזים להביא אלו על אלו. ולפי שהנשים התנדבו ולא חסו על כלי תכשיטם. אמר הביאו חח ונזם וטבעת וכומז לפי שהם כלי נשים. וכל איש שהם הזכרים אשר הניף תנופת זהב לה'. וכן הוצרכו הנשים ג"כ כמו שאמר טוו את העזים. והנשיאים הביאו את אבני השוהם כי כאיש גבורתו: