Quotation_auto על שמות 9:15

בא אל פרעה. לפי שפרעה אמר ואשלחה אתכם והכביד לבו עתה. תמה משה. ולכן אמר לו השם בא אל פרעה. כי אין הכובד הזה מלבו. אלא אני ה' הכבדתי את לבו. וזה על דרך ויחזק ה' שפירשתי למעלה וכן אמר כי אני הכבדתי את לבו. ומצחק בו בהקדמות מוטעות. וזהו את אשר התעללתי. והצחוק הוא. שפרעה אמר למעלה ורב מהיות קולות אלהים וברד. ומשה אמר הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד. אבל בשעת הפועל לא היה כן. אלא ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה. באופן שבזה טעה פרעה ואמר מקרה הוא. כי לא היה ביד משה לעשות שאלתי. וזהו וירא פרעה כי חדל המטר. גם כן עם הברד והקולות שלא כרצונו. ויוסף לחטוא ואע"פ שהוא הכביד לבו. השם הוא המסבב בזאת ההטעאה שעשה לו. וכל זה עשה השם לא לנצחו. אלא שיודה על האמת. וזה הדרך הוא דרך המתוכחים. כי אם הם מתוכחים לנצח זה לזה. לא יחושו להקדמות אמתיות או כוזבות. אלא באיזה ענין שינצח לחבירו די. אבל אם הם מתוכחים לברר דבר מה על אמתתו. אפילו אם ינצח האחד לחבירו. אם הוא בהקדמה כוזבת והאחד שותק. ראוי שיאמר לו לא עשינו כלום. כי זאת ההקדמה שהנחתי היא כוזבת. ואחר שאנו עומדים לברר האמת. נחזור לויכוח ולברר האמת. וכן הענין בכאן כי אם השם היה רוצה לנצח לפרעה. יהיה בהקדמה כוזבת או אמיתית כבר הוא מנוצח. ויכול היה השם לעשות זה במכה הראשונה. אבל תכלית הויכוח לא היה אלא לברר האמת. בענין שיודה בשמו באמת ובתמים. ולא די לו שיאמר בפיו ה' הצדיק. וכמו שאמר למעלה כי עתה שלחתי את ידי וגו'. ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כחי. ואחרים יספרו שמי בכל הארץ. וכן לפי שבכאן הניח לו השם הקדמה מוטעת בענין המטר והברד. אמר השם למשה בא אל פרעה. כי עדיין לא עשינו כלום. כי אני הכבדתי את לבו בטעות הברד והמטר. ואין ראוי שיעבור כן. אחר שאין אני מתוכח עמו לנצח. אלא לברר האמת. והוא יודה על כרחו בשמי הגדול. וכן לתכלית אחר שתספר אתה וכל הדורות הבאים. הצחוק שעשיתי לפרעה באלו ההטעאות וידעו כי שמי ה'. לכן צריך לחזור לויכוח. ולכן בא אל פרעה. כי אין ראוי להניחו בטעותו אלא לברר האמת. ואע"פ שבפיו אמר ה' הצדיק. איני רוצה אלא שיהיו פיו ולבו שוים. וזהו למען שיתי אותותי אלה בקרבו: