פרשנות מצטטת על אסתר ב:ה

מרדכי משמעי. כמ"ש אסתר ב' מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני שהי' שמעי נכד קיש אבי שאול וכמ"ש ש"ב ט"ז ה' איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא ושאול הוא מבנימין כמפורש ש"א ריש ט' ומ"ש מרדכי בן יאיר בן שמעי בהכרח שיש כאן דילוג דורות שהרי שמעי נהרג בתחלת מלכות שלמה כמפורש במ"א ב' ומרדכי היה מהגולים עם יכניה י"א שנה קודם חורבן הבית וא"כ חיו יאיר ומרדכי ת' שנה. ומה שחושב בתרגום שני על אסתר הרבה דורות בין שמעי לקיש אולי ט"ס הוא וצ"ל שמעי בר מיכה ודו"ק. והדורות שחושב הוא בין יאיר לשמעי כנ"ל ודרשה זו סמוכה על הכלל שהקדמנו בסוף הקדמתנו לספר בראשית אות ז' בענין השמות ע"ש. וצ"ע איך קורא את שמעי לטמא הרי היה מגדולי הדור כמ"ש מ"א א' ח'. שחושבו מהשרים הגדולים של דוד. וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי וגו' ואמרו חז"ל שהיה רבו של שלמה ואם על שחרף את דוד הרי עשה תשובה וגם קבל ענשו ויתכן שדעת חז"ל שמרדכי נולד מזרע שמעי שנולד קודם שעשה תשובה:

"ויקרע מרדכי את בגדיו". במדרש (ילקו"ש כאן תתרנו), בנימין גרם לשבטים ליקרע*, הדה הוא דכתיב (בראשית מד, יג) "ויקרעו שמלותם", והיכן גרמה לו קריעה, בשושן הבירה, הדה הוא דכתיב "ויקרע מרדכי את בגדיו", והוא איש ימיני (לעיל ב, ה). "וילבש שק ואפר וגו'", רבי איבו אמר, משתפס יעקב אבינו את השק, דכתיב (בראשית לז, לד) "וישם שק במתניו", שוב לא זז מבניו*. אחאב כתיב ביה (מ"א, כא, כז) "וישם שק על בשרו". יורם בנו (מ"ב, ו, ל) "וירא העם והנה השק על בשרו". מרדכי "וילבש שק ואפר". "ויזעק זעקה גדולה ומרה", אמר רבי חנא, מאן דאמר קודשא ב"ה ותרין, הוא יתותרון* בני מעיו, אלא מאריך רוחיה וגביא דילה. תדע שהרי זעקה אחת הזעיק יעקב לעשיו, דכתיב (בראשית כז, לד) "ויזעק זעקה גדולה", ואימת נפרע ממנו, בימי מרדכי, דכתיב "ויזעק זעקה גדולה ומרה".

בפרק ב משנה ג חלוקים תנאים "מהיכן קורא אדם" במגילה. רבי יהודה אומר: "מאיש יהודי" (אסתר ב ה), רבי יוסי אומר: "מאחר הדברים האלה" (אסתר ג א), ובתוספתא ובתלמודים מצויה אף דעתו של רבי שמעון³¹⁴תוס', פ"ב ה"ט; ירו', פ"ב ה"ג, עג ע"ב; בבלי, יט ע"א. בתוספתא, בכ"י וינה ובדפוס ראשון: רבי שמעון בן לעזר. אולם בתלמודים: רבי שמעון בן יוחי, והוא סתם רבי שמעון, בן מחלוקתם של רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי, ויש להעדיף את הנוסח רבי שמעון בן אלעזר שבכ"י ערפורט ולונדון. : "מבלילה ההוא" (אסתר ו א). במשנה ובברייתות מצויה אף דעתו של רבי מאיר: "מצות מגילה מתחלתה ועד סופה". בשני התלמודים נקבע בימי הדורות הראשונים של האמוראים כי "נהגו הכל כרבי מאיר" או "הלכה כדברי האומר כולה". בשני התלמודים מובא שאף לדעת אלו שקוראים במגילה רק מאותו מקום שמסופר בו על תשועת ישראל המגילה צריכה להיות כתובה בשלמותה: "ובלבד מספר שלם", ו"צריכה שתהא כתובה כולה" (ירו', פ"ב ה"ג, עג ע"ב; בבלי, יח ע"ב; יט ע"א).

השיבנו. בגלות בבל שהיה מרדכי שם: