מילון על איוב 14:22

גלל   [דעק] (עירובין טו) מטמא משום גולל ר' מאיר מטהר. (נזיר לד) במשנ' הגולל והדופק ורביעית דם. (סוכה כד בפ' הישן) בגמרא בראש האילן שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו וכו' עד ולא גולל לקבר. (חולין קכו) קולית המתגולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא (ושם עא) ר' עקיבא אומר לרבות גולל ודופק הלכתא גמירי לה: (כתובות ד) אמר רבי יהושע עד שיסתום הגולל פי' גולל כסוי הקבר. דופק אבנים מכאן ומכאן כמו כתלים והמת נתון באמנע והגולל עליהם (אהלות פ' שני) הגולל והדופק מטמאים במגע ובאהל ואין מטמאין במשא רבי אליעזר אומר מטמאין במשא רבי יהושע אומר אם יש ביניהן עפר הקברות מטמאין במשא ואם לאו אין מטמאין במשא איזהו דופק את שהגולל נשען עליו אבל דופק דופקין טהור פי' דופק דופקין הסמך שמסמיך הדופק (א"ב במקצת נוסחאות תרגום בפסוק אך בשרו עליו יכאב (איוב י״ד:כ״ב) ברם בסריה עד דלא יסתתם גוללא עלוהי כאב):