ספר השרשים
ספר הבחור
א. בנין הקל העבר הפ"א בקמץ כמו קם להודות על הוי"ו הנחה אף על פי שאין דרך הקמץ להורות על וי"ו רק דין החולם להורות עליה ונחלף בכאן לקמץ כדי להשוות זה הקל לשאר העוברים הקלים שבכלם הפ"א בקמץ חוץ מבכפולים כמו שיתבאר בעקר השנים עשר במאמר זה ונמצאה האלף כתובה אחר הקמץ במלת וקאם שאון (הושע י יד) והיא נחה. ובאה נעה במלת וראמה וישבה (זכריה יד י) ושני האלפי"ן הם במקום וי"ו וכן בנסתרים ונסתרה הפ"א קמוצה ובטעם מלעיל להורות על וי"ו הנחה כמו קמו. קמה. אבל בשאר הגופים הפ"א פתוחה כמו קמת. קמתי וכו' וזה מפני השוא הנח ששייך בכל עבר קל שאם היתה הפ"א קמוצה לא היה השוא נח כי אם נע כמו שיתבאר פרק שירה שיר השמיני גם יבא העבר בצירי לגזרת פעל כמו כאשר מת אהרן (דברים לב נ). כי מתו כל האנשים (שמות ד יט). וכן כנים אנחנו (בראשית מב יא). מדוע אתם לנים נגד החומה (נחמיה יג כא). ולגזרת פעול הבקר אור (בראשית מד ג). כי ארו עיני (שמואל א יד כט) ודומיהם מעטים:
מחברת מנחם
העשתי עשרה, כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה, י), כלה זרע אמת (ירמיהו ב, כא), כלנו בני איש אחד נחנו (בראשית מב, יא), כליל תקטר (ויקרא ו, טו), וכליל על מזבחך (דברים לג, י), אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל (תהלים נא, כא), ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל (דברים יג, יז), התפקדו וכלכלו (מ"א כ, כז), ולכל בהן חיי רוחי (ישעיהו לח, מז), לשון כל המה.