מילון על משלי 1:8

‎זאת פליאת הלשון וכח המבטא, בינו נא זאת אנשי לבב, ראו גם ראו איך ישרתו עשתי עשר אותיות מלה אחת באמרך: ארדה נא (בראשית יח כא) ברדת היער (ישעיה לב יט) הורד עדיך (שמות לג ה) והורד המשכן (במדבר י יז) ירד ירדנו (בראשית מג כ) כרדת משה (שמות לד כט) לרדת מן ההר (שמות לב א) מרדת שחת (איוב לג כד) נרדה ונשברה (בראשית מג ד) שיורד על הררי ציון (תהלים קלג ג) תרד מאד (ש״א כ יט), וכה יקרה ליתר המלים, הנה נמצאו העשתי עשרה האותיות האלה כלם משרתי ירידה המה. ואחרי מלאכתם ישובון ונהפכו ליסוד. ונשרשים. אך בהעלות מקריהם הם נשרשים בפנים אחרים, באמרך: אמר י"י (יהושע ז יג) ברא אלהים (בראשית א א) הוה גביר (בראשית כז כט) ווי העמודים (שמות כז י) יפה נוף (תהלים מח ג) כרת ברית (שמות לד י) למדו היטב (ישעיה א יז) משח ה' אתי (ישעיה סא א) נאק נאקות הלל (יחזקאל ל כד) שמע בני (משלי א ח) תמו נכרתו (יהושע ג יו), הן הם האותיות המוכנים לשרת נעשו יסוד, וכאלה הרבה בלשון הקדש. אבל האותיות הראשונות לא יקרה להם כן, כי הם מיוסדות ונאחזות ועומדות בכחם. ולא תהצינה לשני מחלקות, ולא ישתנו מטבעם כי אם בניד שפה ובנענוע לשון כפי נקודת המלה הראויה לה, לבעבור סבב את פני הפתרון ופשר כל ענין, הן שלש מעלות מהעשתי עשרה.

כשם שתנאי הבריאות החומרית מחייבים את האיש ואת המין לקחת את המזון הראוי לו, לשאוף את האויר הנאות לו, להמשכת חייו, ולברר את הטוב ואת היפה שבהם להטבת מצב החיים, ולדקדק בנקיונם לפי המזג והתכונה המיוחדה שלו, כן הדבר נוהג במזונות המחיים את הנשמה. המעשים והציורים, המחשבות והרגשות, מהלך הנפשיות והסתעפות הרעיונות, כל גורמי החיים הרוחניים, הנם מוקצבים לאיש איש, לאומה אומה, קיבוץ קיבוץ, על פי תכונתו. הערך אשר לתפקידם של החיים הרוחניים, להשלטתם על ערכי החיים כולם, לחוזק תביעתם ולהרחבת מקומם, זהו דבר מתחלף בין אנשים ועמים. בישראל גדול הוא מאד הערך הזה, לפי ערך, ומחוטב הוא לפרטיו. הכשרת התנאים של האויר הרוחני, מהלך המחשבה ורשמי החיים, צביונם ותבניתם, נוגעת עד מעמקי הקיום, והתביעה הנשמתית בעומק תהום, יותר ויותר מבכל העמים, כי עם קדוש אתה לד' אלהיך. על כן הדירה הרוחנית בכל פרטיה באויר החיים הישראליים, הוא דבר קבוע, מוכרח ונחוץ, אויר ארץ ישראל הוא היותר מותנה ונחוץ, ובהכרח הגלות, משלמת היא השקיקה הקבועה של ארץ ישראל חלק מהקביעות עצמה, והיא מתמלאת בכל מקום ביותר באור תורה ונר מצוה, אחדות החיים וסגנון המחשבה, הציור, הרעיון והדמיון. האויר הרוחני בישראל הוא מפורט גם כן לפי ההתנתחות הפרטית של הקיבוצים, שהיא מעין שבטים ודגלים. יש גם בזה תנאי מסורת, מנהגים ונוסחאות, סדרי חיים והשקפות עולם, השלטת השפעה של חכמים וסופרים מיוחדים, והכל עולה על פי הבירור היותר נאות לחיזוק הרוח הישראלי בפנים ובחוץ, אל תטוש תורת אמך. וארחות התועים, הזונים אחרי הנכריות, באין בירור וחשבון פנימי, מתבררים ברקבון ובליקת רוח, וזרע צדיקים נמלט ונבנה בתוך עם ד', וחרבות מחים גרים יאכלו.