תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Related על משלי 16:4

תוספתא יומא (ליברמן)

של בית אבטינס היו פקיעין בפיטום הקטרת במעלה עשן, ולא רצו ללמד, שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים שהיו מפטמין כיוצא בהן, אלא שאין פקיעין במעלה עשן. של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה עד הקורות ואחר כך פוסא ויורדת למטה, של אלכסנדריין היתה פוסה ויורדת מיד. וכשידעו חכמים בדבר אמרו, לא ברא המקום את העולם אלא לכבודו, שנ' כל פעל ה' למענהו. שלחו חכמים עליהם ולא באו עד שכפלו להם שכרן, שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום, חזרו להיות נוטלין עשרים וד' דר"מ, ר' יהודה או' עשרי' וד' היו נוטלין בכל יום, חזרו להיו' נוטלין ארבעים ושמנה מנה. אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד, אמרו להם יודעין היו בית אבא שבית המקדש עתיד לחרוב, ולא רצו ללמד, שלא יהו מפטמין לפני ע"ז בדרך שמפטמין לפני המקום. ובדבר הזה מזכירין אותן לשבח, שלא יצאת מהן אשה מבוסמת מעולם, ולא עוד אלא כשהיו נושאין אשה ממקום אחר היו פוסקין על מנת שלא תתבסמי, כדי שלא יאמרו מפטום הקטרת הן מתבסמות, לקיים מה שנ' והייתם נקיים מה' ומישראל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תוספתא יומא

של בית אבטינס היו בקיאין בפטום הקטורת [במעלה] עשן ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים [שהיו מפטמין כיוצא בהן] אלא שאין בקיאין במעלה עשן של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה עד הקורות ואח"כ פושה ויורדת למטה של אלכסנדרין היתה פושה מיד וכשידעו חכמים בדבר אמרו [לא ברא המקום את העולם אלא לכבודו] שנאמר (משלי ט״ז:ד׳) כל פעל למענהו שלחו אליהם חכמים [לא] באו עד שכפלו להם שכרם י"ב מנה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלים כ"ד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כ"ד היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין מ"ח מנה אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו להם יודעין היו בית אבא שבית [המקדש] עתיד ליחרוב [ולא רצו ללמד שלא יהו מפטמים] לפני עבודת כוכבים כדרך שמפטמים לפני המקום [ובדבר הזה היו] מזכירין אותם לשבח שלא יצאה מהן אשה מבושמת [מעולם] ולא עוד אלא כשהיו נושאים [אשה] ממקום אחר [היו פוסקים ע"מ] שלא תתבשמי כדי שלא יהו ישראל אומרים [מפטום הקטורת] מתבשמות לקיים מה שנאמר (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תוספתא ברכות (ליברמן)

לא יטעום אדם כלום עד שיברך, שנ' לה' הארץ ומלואה. הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל, עד שיתירו לו כל המצות. לא ישתמש אדם בפניו, בידיו, וברגליו אלא לכבוד קונהו, שנ' כל פעל ה' למענהו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תוספתא שבת (ליברמן)

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא