Responsa על במדבר 19:14

ד. נחלקו הראשונים אם יש איסור של "בל תלין" במת גוי. לרש''י⁶רש"י (דברים כא, כג): "כי קללת אלהים תלוי – זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיות ונתלה. כל הרואה אותו אומר המלך תלוי. כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכים א' ב, ח) 'והוא קללני קללה נמרצת'". ומקור דבריו בגמרא (סנהדרין מו ע"ב) ועיין שם בדברי המהרש"א. לנו לא ברור מה המקור לשיטת רש"י (לאורך כל הדרך) שהכריחו להעמיד את דברי הגמרא הנ"ל דווקא בישראל – הלא כל אדם נברא בצלם, וכדברי המשנה באבות "חביב אדם שנברא בצלם". אין איסור, ולרמב"ן יש איסור⁷ז"ל הרמב"ן (שם כא, כב): "ורבותינו (סנהדרין מו ע"א) דרשו כן בכל המלין את מתו שלא לכבודו. מה עץ שהוא נוול אף כל שהוא נוול. והנה לדעתם, 'כי קללת אלהים תלוי' לומר אע"פ שזה ראוי לנוולו לגודל חטאו – לא תעשה כן, כי קללת אלהים תלוי. ועל המשל של שני אחין יהיה כל המלין בטעם הזה. וכן הקללה שהזכיר רבי אברהם ממנה, יהיה בכל בית אשר יהיה שם מת, ועל כן יטמא כל הבא אל האהל וכל אשר באהל (במדבר יט, יד): 'ולא תטמא את אדמתך' על דעת רבותינו איננו טעם בלבד, בעבור שלא תטמא את אדמתך, שא"כ יהיה מותר בחוצה לארץ, אבל הוא לאו שני. והנה המלין התלוי, או אפילו המת בארץ עובר בשני לאוין ועשה, ובחוצה לארץ בעשה ולא תעשה אחד, שהוא למד מן התלוי, כאשר פירשתי. ומן הלאו הזה קבר יהושע מלכי כנען ביומן, אע"פ שאין בתלייתן הקללה שהזכירו רבותינו במגדף ועובד ע"ז, אבל היה בהם משום טומאת הארץ, או שחשש לקללת אלהים מן המשל של שני האחים, כאשר פירשתי".
יש להעיר שלפי דברי הפוסקים הסוברים שאין חיוב לקבור מתי גויים בחו"ל, עניינו של איסור "בל תלין" הינו שלא להשאיר את הגופה להתנוול לעין כל, אלא יש חיוב להעלים את הגופה בשריפה וכדומה, ולא דווקא בקבורה בקרקע. ⁸ראה ב"מנחת חינוך" (מצוה תקלז). "קומץ המנחה" ציין למחלוקת הנ"ל, וכן כתב המהרש"א (סנהדרין מו ע"ב), וכן כתב ב"דברי סופרים" (סי' שנז סע' א). וכן כתב ב"עיניים למשפט השלם" (סנהדרין מו ע"ב). יש להעיר על דברי ה"משפטי עוזיאל" (יו"ד סי' כח אות ד), הכותב שאם נאמר שיש איסור ניתוח מתי ישראל משום ניוול המת, ואיסור ניוול המת נלמד מדין בל תלין, אין חילוק בין ישראל ועכו"ם, ששניהם מקרא אחד דרשו. דבריו הולמים את דברי הרמב"ן, אך לפי הנ"ל רש"י חולק. ועיין ב"שאילת יעב"ץ" (א סימן מא) שגם נקט בפשטות שאיסור הלנת המת שייך אף במתי עכו"ם. וכן נקט שו"ת "שואל ומשיב" (מהדו"ק ב סי' קנא). .