תלמוד על איוב 38:14

רִבִּי צִיוָה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה. אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי. אָמַר רִבִּי דּוֹסָא. דְּלָא יֵימְרוּן לָהּ. בֵּיתָה דִּנְשִׂװָתָה הוּא מְשׁוּעֲבָד הוּא לִנְשִׂװָתָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן יוֹסֵי. כְּהָדָא דְתַנֵּי. דָּרָה בַבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה דָּרָה וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְנִיזּוֹנֶת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה נִיזּוֹנֶת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה דְּצִיפּוֹרִין. כְּגוֹן יוֹסֵף אֶפְרָתִי. יוֹסֵה חֵפָנִי. רִבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף. אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּבָה לָאָרֶץ. מִילְתָא אָֽמְרָה בְּסַדִּין אֶחָד נִקְבַּר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. כְּמַה דְבַר אִינָּשׁ אֲזִיל הוּא אֲתִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. כְּמַה דְבַר נָשׁ אֲזִיל הוּא אֲתִי. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. כְּסוּת הַיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִשְׁאוֹל הִיא בָאָה עִמּוֹ. מַאי טַעֲמָא. תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. אַנְטוֹלִינוֹס שְׁאַל לְרִבִּי. מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב תִּתְהַפֵּךְ כְּחוּמֶר חוֹתָם. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַדּוֹר הוּא מַלְבִּישׁוֹ.

רִבִּי צִװָה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי. אָמַר רִבִּי דּרוֹסָא דְּלָא יֵימְרוּן לָהּ בֵּיתָה דִּנְשִׂיוּתָה הוּא מְשׁוּעֲבָד הוּא לִנְשִׂיוּתָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בַּר יוֹסֵה כְּהָדָא דְתַנֵּי דָּרָה בַבָּתִּים כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה דָּרָה בָהֶן וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְנִיזּוֹנֶת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה נִיזּוֹנֶת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְאַל תִּסְפְּדוּנָי בָּעֲייָרוֹת מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה דְּצִיפּוֹרִין כְּגוֹן יוֹסֵי אֶפְרָתִי וְיוֹסֵף חֵפָנִים. רִבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּבָה בָּאָרֶץ. מִילְתָא אָֽמְרִין בְּסַדִּין אֶחָד נִקְבַּר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר לָא כְּמַה דְבַר אִינָּשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין כְּמַה דְבַר נָשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן כְּסוּת הַיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִשְׁאוֹל הִיא בָאָה עִמּוֹ מַה טַעֲמָא תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. אַנְטוֹלִינוֹס שְׁאַל לְרִבִּי מַהוּ תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם אָמַר לֵיהּ מִי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַדּוֹר הוּא מַלְבִּישׁוֹ.

כל המציל כלים מן המת הרי זה גוזל את המת יש מציל ויש שאינו מציל אם עד שלא הגיע לארון מציל ואם משהגיע לארון אינו מציל אבל מלמדין לאדם שלא יהא חובלן והלא אמרו כל המרבה כלים על המת הרי זה עובר משום בל תשחית דברי ר"מ ר"א בר צדוק אומר מנוולו רבן גמליאל אומר מרבה עליו רימה רבי נתן אומר היא כסותו שיורדת עמו לשאול היא באה עמו לעתיד לבוא שנאמר (איוב ל״ח:י״ד) תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש: