תלמוד ירושלמי כלאים
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר כַּהֲנָא שָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ הַמַּרְבִּיעַ בְּחַיּוֹת הַיָּם מַהוּ. אָמַר לֵיהּ עוֹד הֵן כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. רִבִּי אָחָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הֲוָה אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ כָּל־שֶׁכָּתוּב בּוֹ לְמִינֵיהוּ כִּלְאַיִם נוֹהֵג בּוֹ. הָתִיב רִבִּי כַהֲנָא הֲרֵי חַייֹת הַיָּם הֲרֵי כְתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן מֵעַתָּה כִּלְאַיִם נוֹהֵג בָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוֹן הָכָא פָרַס כַּהֲנָא מְצוּדָתֵיהּ עַל רֵישׁ לָקִישׁ וְצַייְדֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה יָכִיל אֲנָא פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם מַנְהִיג. מַייְתִי חוּט וְקָטַר בְּעוּדְנֵיהּ דְּלָכִיסָא וּבְעוּדְנֵיהּ דִּירוֹקָא וְאִינּוּן שַׁייְפִין דֵּין עִם דֵּין וּמַזְרִעִין.
נדה
אלא מעתה המפלת דמות תנין תהא אמו טמאה לידה הואיל ונאמר בו יצירה כאדם שנאמר (בראשית א, כא) ויברא אלהים את התנינים הגדולים
נדה
מאי מופנה גבי בהמה אילימא מדכתיב (בראשית א:כה) ויעש אלהים את חית הארץ וכתיב (בראשית ב ) ויצר [ה'] אלהים מן האדמה כל חית השדה גבי תנין נמי אפנויי מופנה דכתיב (בראשית א:כה) ואת כל רמש האדמה וכתיב (בראשית א:כא) ויברא אלהים את התנינים הגדולים