תלמוד ירושלמי סנהדרין
כְּתִיב כִּ֤י דְבַר־יְי בָּזָ֔ה. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבִּיזָּה דִבְרֵי תוֹרָה. מְנַיִין אֲפִילוּ כָפַר בְּמְקְרָא אֶחָד בְּתַרְגּוּם אֶחָד בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת־מִצְווָתוֹ הֵפַ֑ר. בְּמְקְרָא אֶחָד וַאֲח֥וֹת לוֹטָן֭ תִּמְנָֽע. בְּתַרְגּוּם אֶחָד וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַר֭ שָֽׂהֲדוּתָ֑א. בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד כִּ֥י שִׁבְעָתַיִ֭ם יֻֽקַּם־קָ֑יִן וגו׳.
סנהדרין
אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז (בראשית ל, יד) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה יצאה ב"ק ואמרה לו (תהלים נ, כ-כא) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך