מקורות בתלמוד על ויקרא 2:3

תלמוד ירושלמי יומא

שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ׃ הֵיךְ עֲבִידְה. עוֹר זֶה שֶׁלִּי. חַלָּה אַחַת מִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. שֵׁשׁ חַלֹּות מִלֶּחֶם הַפָּנִים. הָכָא הוּא נְסַב כּוּלָּהּ וָכָא הוּא נְסִיב פַּלְגָּא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כָּאן לְקָרְבַּן יָחִיד וְכָאן לְקָרְבַּן צִיבּוּר. תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלֹּא יִטּוֹל אֶלָּא מֶחֱצָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיִּטּוֹל מֶחֱצָה. הֵיךְ עֲבִידְה. הָיָה שָׁם עוֹר אֶחָד. רַבָּנִן אֲֽמְרֵי. נוֹטֵל אֶת כּוּלֹּו. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלֹּא יִטּוֹל אֶלָּא מֶחֱצָה. הָיוּ שָׁם אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה עוֹרוֹת. רַבָּנִן אֲֽמְרֵי. נוֹטֵל אֶחָד. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. נוֹטֵל מֶחֱצָה. מַה טַעֲמָה דְרִבִּי. וְהַנּוֹתֶ֨רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַֽהֲ֖רֹן וּלְבָנָי֑ו. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאַהֲרֹן בִּכְלָל בָּנָיו. וּמַה תַלְמוּד לֹומַר. לְאַֽהֲרֹ֖ן וּלְבָנָי֑ו. אֶלָּא אָמַר. אַהֲרֹן יְסַב פַּלְגָּא וּבָנָיו יִסְבּוּן פַּלְגְּא.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי חלה

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מַתָּנוֹת נִיתְּנוּ לְאַהֲרוֹן וּלְבָנָיו. עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ. אַרְבַּע בִּירוּשָׁלֵם. עֶשֶׂר בִּגְבוּלִין. אֵילּוּ הֵן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר וְחַטָּאת הָעוֹף וְאָשָׁם תָּלוּי וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁלְמְצוֹרָע שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁיֵרֵי מְנָחוֹת וְהָעוֹמֶר. וְאֵילּוּ הֵן שֶׁבִּירוּשָׁלֵם הַבְּכוֹרוֹת וְהַבִּיכּוּרִים וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וּמֵאֵיל נָזִיר וְעוֹרוֹת הַמּוּקְדָּשִׁין. אֵילּוּ הֵן שֶׁבִּגְבוּלִין הַתְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה וְהַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּיבָה וְרֵאשִׁית הַגֵּז וְגֶזֶל הַגֵּר וּפִדְיוֹן הַבֶּן. וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וַחֲרָמִים וּשְׂדֵה אֲחוּזָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מנחות

ותניא אידך והנותרת מן המנחה פרט למנחה שחסרה היא ושחסר קומצה ושלא הקטיר מלבונתה כלום
שאל רבBookmarkShareCopy