ספרא
[א] "והנותרת.." (ויקרא ב, י) (ויקרא ו, ט) – אף על פי שלא הומלחה, אף על פי שלא הוגשה; אף על פי שלא הקטיר את כל לבונתה. "מן המנחה" (ויקרא ב, ג) (ויקרא ב, י) – פרט לשחסרה היא; פרט לשחסר קומצה ולא הקטיר מלבונתה כלום. "לאהרן ולבניו" (ויקרא ב, ג) (ויקרא ב, י) (ויקרא ו, ט) – לאהרן תחלה ואחר כך לבניו. לאהרן שלא במחלוקת ולבניו במחלוקת. מה אהרן כהן גדול אוכל שלא במחלוקת, אף בניו כהנים גדולים – אוכלים שלא במחלוקת.
ספרא
[ב] "לאהרן ולבניו קדש קדשים" (ויקרא ב, ג) (ויקרא ב, י) (ויקרא ו, י) – להתיר מנחת ישראל. וכי מאין יצאו?! מכלל שנאמר (במדבר טו, יג) "כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה..לשם" – שאם רצה להרבות לא ירבה; או אינו אומר אלא שיהיו מנחות ישראל נתונות על גבי האישים, ומה אני מקיים "והנותרת מן המנחה..."? – של גרים ושל נשים ושל עבדים! תלמוד לומר "לאהרן ולבניו קדש קדשים" – להתיר מנחת ישראל.
ספרא
[ב] וכי מנין יצאו? מכלל שנאמר (ויקרא ב, א-ג) "ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה..והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" – יכול אין טעונה שמן ולבונה אלא מנחות ששיריהן נאכלים!... מנחות שאין שיריהן נאכלין מנין? תלמוד לומר "תורת המנחה" – תורה אחת לכל המנחות שיהיו טעונות שמן ולבונה.