משך חכמה
לאהרן ולבניו וכו'. תו"כ אין לי אלא מנחותיהן מלוקותיהן מנין כו', אין לי אלא מליקת ישראל מליקת כהנים מנין אר"ש כו', הואיל ואמר סולת מצוה שלהן נאסר מליקת מצוה שלהן. הנה לכאורה אין דמיון דהתם בשל ישראל נקמצת ושל כהן כולה כליל ואין לה מתיר, לא כן הכא, דנזרק הדם בשל כהן כמו בשל ישראל ושל ישראל מתיר לכהן כן בשל כהן ומנא תיתי דשל כהן צריך להקריבו. לפלא יחשב. אך מה נאות דר"ש לטעמיה לקמן סוף פרק י"ט דמנחת חוטא של כהן נקמצת ושירים קרבים בפני עצמן, א"כ שפיר חזינא דאף כי איכא מתיר מ"מ אינו ניתר לכהן רק למזבח, א"כ כש"כ במלוקות ודו"ק.