תלמוד על משלי 17:14

רִבִּי זְכַרְיָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. עָֽבְדִין עוֹבְדָא כְּהָהֵן תַּנָּייָא. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא אוֹמֵר. פְּעָמִים שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְבַצֵּעַ. פְּעָמִים שֶׁאֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְבַצֵּעַ. כֵּיצַד. שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֶל הַדַּייָן. עַד שֶׁלֹּא שָׁמַע דִּבְרֵיהֶן אוֹ מִשֶּׁשָּׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן. צְאוּ וּבִצְעוּ. מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְיוֹדֵעַ אַתָּה הֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לִבְצוֹעַ. שֶׁנֶּאֱמַר פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ. עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּלַּע הָרִיב אַתָּה רַשַּׁאי לְנוֹטְשׁוֹ. מִשֶּׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְנוֹטְשׁוֹ. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. אַף הפרשה צְרִיכָה הֶכְרֵעַ הַדַּעַת.

רבי שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהן או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן דין נוטה אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו שנאמר (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש קודם שנתגלע הריב אתה יכול לנטשו משנתגלע הריב אי אתה יכול יכול לנטשו

והני תנאי (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון מאי דרשי ביה כדרב המנונא דאמר רב המנונא אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון אמר רב הונא האי תיגרא דמיא לצינורא דבידקא דמיא כיון דרווח רווח