תלמוד על משלי 17:6

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַכָּבוֹד וְהַבָּנִים לַצַּדִּיקִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם. מַה טַעַם. עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּימָּצֵא. עֲטֶ֣רֶת זְקֵינִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃ תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כּוֹחָם וַֽהֲדַ֖ר זְקֵינִים שֵׂיבָֽה׃ וְאוֹמֵר וְנֶ֥גֶד זְקֵינָיו כָּבֽוֹד׃ תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵילּוּ שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים כּוּלָּן נִתְקַייְמוּ בְּרִבִּי וּבָנָיו. רִבִּי יוּחָנָן אוֹמֵר. כָּל־שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים הָיוּ בְרִבִּי. מָאן רִבִּי. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יוּדָן הַנָּשִׂיא הוּא רַבֵּינוּ.