תלמוד על משלי 23:22

משנה: חַייָב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת ײ֨ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ. בְּכָל־לְבָֽבְךָ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. בְּכָל־נַפְשְׁךָ אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. בְּכָל־מְאֹדֶךָ בְּכָל־מָמוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל־מְאֹדֶךָ בְּכָל־מִידָּה וּמִידָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ בַּכֹּל הֲוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְלֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ וּבְמִנְעֲלוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדָּרִיָּה. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. כָּל־חוֹתְמֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מִן הָעוֹלָם. וּמִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָֽמְרוּ אֵין עוֹלָם אֶלָָּא אֶחָד. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ײ֨ עִמָּכֶם. וְאוֹמֵר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. עֵת לַעֲשׂוֹת לַײ֨ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַײ֨.

אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן אִם נִתְייַשְּׁנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפִיךָ אַל תְּבַזֶּה עֲלֵיהֶן. מַה טַעֲמָא וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אִם נִזְדַּקְנָה אוּמָתֶךָ עֲמוֹד וְגוֹדְרָהּ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה מַדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְפַעֲמֵי רְגָלִים. הָהוּא דִכְתִיב וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ וְגוֹמֵר.