תלמוד על קהלת 4:12

רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעָה. צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם־דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת. חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב. אִם־לַ֭לֵּצִים ה֣וּא יָלִי֑ץ וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִֽתֶּן־חֵֽן׃ רַגְלֵי֤ חֲֽסִידָיו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחוֹשֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ. כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃ וּסְייָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. וְכֵינִי. סְיָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. אֶלָּאָ כֵינִי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שׁוֹמֵר אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית. מִכָּן וָהֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם. הֶן־כָּל־אֵ֭לֶּה יִפְעַל־אֵ֑ל פַּֽעֲמַייִם שָׁל֣וֹשׁ עִם־גָּֽבֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּבִלְחוּד דָּלָא יְתִיב לֵיהּ. וּמַה טַעַם. וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק. אִין אַטְרַחַת עֲלוֹי הוּא מַפְסֵק.

משנה: כָּל־הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל־שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל־שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ אֵין זֶה מִן הִיִּשׁוּב וְהַמַחֲזִיק בִּשְׁלָשְׁתָּן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא בִמהֵרָה יִנָּתֵק.

חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי לכולן קרא להן שמות. לאליעזר בן הורקנוס קרא בור סיד שאינו מאבד טיפה קנקן זפותה שמשמרת את יינה. ליהושע בן חנניה קרא לו חוט המשולש לא במהרה ינתק. וליוסי הכהן קרא לו חסיד שבדור. ולישמעאל בן חנניה קרא לו גרוע במדבר שמחזקת מימיה (אשרי תלמיד שרבו מודה לו ומעיד עליו). ולאלעזר בן ערך קרא לו נחל שוטף ומעין המתגבר שמימיו מתגברין ויוצאין לחוץ לקיים מה שנא׳ (משלי ה׳:ט״ז) יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים: