תלמוד על קהלת 6:2

רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אֲזַל לְחַד אֲתַר. אַשְׁכַּח רִבִּי לֵוִי יְתִיב דְּרַשׁ. אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עוֹשֶׁר וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶֽׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶינּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכוֹל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכְלֶנּ֑וּ. עוֹשֶׁר זֶה הַמִּקְרָא. נְכָסִ֨ים אֵילּוּ הֲלָכוֹת. וְכָב֜וֹד זֶה הַתּוֹסֶפֶת. וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶֽׁר־יִתְאַוֶּ֗ה. אֵילּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁלְּרִבִּי חוּנָה מִשְׁנָתוֹ שֶׁלְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁלְּבַּר קַפָּרָא. וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶינּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכוֹל מִמֶּ֔נּוּ. זֶה בַּעַל אֲגָדָה שֶׁאֵינוֹ לֹא אוֹסֵר וְלֹא מַתִּיר לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מְטָהֵר. כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכְלֶנּ֑וּ. זֶה בַּעַל הַתַּלְמוּד. קָם רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְנָֽשְׁקֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. אֲמַר. זָכִיתָה מֵימְרִינָהּ יְקִים תִּזְכִּי מֵימְרִינָהּ מֵיתִיב.