תלמוד על שמות 14:14

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוּזְהָרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם. [שֶׁנֶּאֱמַר] כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תוֹסִפוּ לִרְאוֹתָם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם: וַֽיי אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תוֹסִיפוּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּה֭ עֽוֹד: וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֙ יְי מִצְרַ֘יִם֘ בָּֽאֳנִיּוֹת֒. וּבִשְׁלָשְׁתָּו חָֽזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָֽפְלוּ. אַחַת בִּימֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. [שֶׁנֶּאֱמַר] ה֣וֹי הַיֹּֽרְדִ֤ים מִצְרַ֨יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וּמִצְרַ֤יִם אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וְסוּסֵיהֶ֥ם בָּשָׂר֭ וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ. וְהָֽיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵיאִים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶם֭ וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי טְרַגְייָנוּס הָרָשָׁע.

הלכה: אַרְבַּע כִּיתִּים נַעֲשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם. אַחַת אוֹמֶרֶת. נִפּוֹל לַיָּם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. נְצַווֵחַ כְּנֶגְדָּן. זוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נִפּוֹל לַיָּם. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. הִֽתְײַצְּבוּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת ײ וגו׳. וְזוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיּ֔וֹם הַזֶּה וגו׳. וְזוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. ײ יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם. וְזוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נְצַווֵחַ כְּנֶגְדָּן. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. וְאַתֶּם֭ תַּֽחֲרִישׁוּן׃