Allusion על שמות 14:14

ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ובזוה"ק תחרישון ודאי ולא תתערון מלה, ועוד שם אלא בעתיקא תליא מילתא, ויש להבין אם לא יועיל עכ"פ לא יזיק ולמה מנע מהם מלהתפלל ולזעוק שזהו בעצמו מצוה, ומפרשי הזוה"ק עמדו בזה, ובעניותן יש לפרש עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דהענין אתם תחרישון להיות בוטח בה' וכענין שבת דצריך להיות כאלו כל מלאכתך עשוי', עכת"ד, והנה זה בא ללמד ונמצא למד דכל מלאכתך עשוי' דבשבת היא משום בטחון בהש"י, שבאמת אין צריך עוד למלאכה, ובאמת אם היתה השבת נמשכת והולכת ולא הי' היתר לשוב למלאכה, הי' בפועל כל מלאכתו מאליו, ולא הי' צריך למלאכה, והנה הרמב"ן בריש ספר האמונה והבטחון, כי בטחון הוא למעלה מהאמונה, כי בכלל בטחון היא האמונה, ואין בכלל האמונה בטחון, עיי"ש, וכן בדין שאין למעלה ממדת בטחון, שהרי אנו אומרים בעבור אבותינו שבטחו בך, והרי ששבח היותר גדול משבחי וזכות האבות היא מדת הבטחון, והנה עתיקא קדישא פירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה מלשון ויעתק משם, היינו שהעתיק מכל הנבראים והוא גבוה מהכל, וע"כ להמשיך הישועה מעתיקא שהוא גבוה מהכל אי אפשר ע"י שום דבר אלא ע"י זכות הגבוה מהכל והיא מדת הבטחון, וע"כ בזה עצמו שאתם תחרישון ותהיו בטוחים בישועת ה' בזה עצמו ימשכו הישועה מעתיקא, וא"כ אתם תחרישון אין זה שלילה אלא מצוה, ובשביל זה זוכין להישועה מעתיקא, וכן יש לומר בשבת דבזוה"ק דסעודתא דיממא סעודתא דעתיקא עבדינן, דבשביל שהוא כאלו כל מלאכתך עשוי' והוא בטחון כנ"ל, זוכין לעתיקא: