תלמוד על שמות 21:6

אִית מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְאִית מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְאִם הָמֵר יְמִירֶינּוּ. יָפֵר יְפֵירֶינּוּ. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר שֶׁאֵין שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁמִּיעֵט הַכָּתוּב. וְסָמַךְ יָדוֹ וְלֹא יַד בְּנוֹ וְלֹא יַד עַבְדּוֹ וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁמִּיעֵט הַכָּתוּב. וְרָצַע אֲדוֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרצֵעַ. אֲדוֹנָיו וְלֹא בְנוֹ. אֲדוֹנָיו וְלֹא שְׁלוּחוֹ. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁמִּיעֵט הַכָּתוּב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְרָצַע. לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֲדוֹנָיו. כָּל־שֶׁהוּא בָא מַחְמַת אֲדוֹנָיו.

וּמוּפְנֶה הוּא. וַהֲלֹא דְרוּשָׁה הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְייַן עוֹלָם. שָׂכִיר זֶה קָנוּי קִנְייַן שָָׁנִים. יֹאמַר תּוֹשָׁב. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שָׂכִיר. הַקָּנוּי קִנְייַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל. וְהַקָּנוּי קִנְייַן שָׁנִים אוֹכֵל. אִילּוּ כָךְ הָיִיתִי אוֹמֵר. תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְייַן שָׁנִים. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר שָׂכִיר בָּא הַשָּׂכִיר לְלַמֵּד עַל הַתּוֹשָׁב שֶׁהוּא קִנְייַן עוֹלָם. אָמַר רִבִּי מַתְּיָה. מִּכֵּיוָן דִּכְתִיב וְכָל־עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד.

דָּרַשׁ רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי בּוּן. הַמִּילָת הַזֶּה נִרְצַע. שֶׁלֹּא יְהֵא כֹהֵן וְיִפָּסֵל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מִן חַסְחוּס הָיָה נִרְצַע. מִיכָּן הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֵין הַכֹּהֶן נִרְצַע. שֶׁמָּא יֵיעָשֶׂה בַּעַל מוּם וְיִיפָּסֵל מִן הָעֲבוֹדָה. וְיֵירָצֵע חַסְחוּס פָּחוֹת מִן הַכַּרְשִׁינָה. שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי כַּרְשִׁינָה. וְיָבוֹא לִידֵי כַּרְשִׁינָה. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה וְשָׁב לַאֲחוּזָּתוֹ. בְּעֵיינוֹ. כְּלוּם הָיָה נִרְצַע אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. בַּמַּרְצֵעַ. אֵין לִי אֶלָּא בַּמַּרְצֵעַ. מְנַיִין אֶפִילוּ בְסוֹל אֲפִילוּ בְקוֹץ אֲפִילוּ בִזְכוּכִית. תַּלְמוּד לוֹמַר וְרָצַע. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה.