תלמוד על שמות 22:15

משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וָמֵתָה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וָמֵתָה חַייָב שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.

האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי ר"מ

רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. הַבָּא עַל שִׁפְחָה מְשׁוּחְרֶרֶת מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. יָכוֹל הַבָּא עַל שִׁפְחָא אֲרָמִית יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לֹו הֲוָייָה בָהּ. יָצָא שִׁפְחָה או מי שֶׁאֵין לֹו הֲוָייָה בָהּ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לֹו בָהּ הֲװָיָה. הָא אִם יֵשׁ לֹו הֲוָייָה בָהּ יֵשׁ לָהּ קְנָס. וְכָל־שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְנָס יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְכִי בִקְנָס הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. הֲרֵי בְתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּתְגַּייְרוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אָמַר לֵיהּ. אִם בְּשֶׁנִּתְגַּייְרוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּיִשְׂרָאֵל הֵן.