תלמוד על שמות 22:7
תלמוד ירושלמי סנהדרין
וּמְנַיִין לְדינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁהֵן בִּשְׁלֹשָׁה. וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־הַבַּיִ֖ת אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים רִיבָה בָּהּ דַּייָן אֶחָד. עַ֤ד הָֽאֱלֹהִ֔ים הֲרֵי שְׁנַיִם. אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָּה. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. הָרִאשׁוֹן תְּחִלָּה נֶאֱמַר וְאֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. אֶלָּא עַ֤ד הָֽאֱלֹהִ֔ים הֲרֵי אֶחָד. אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים הֲרֵי שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי שבועות
תַּנֵּי. וְגוּנַּב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ. לֹא מִבֵּית הַשּׁוֹאֵל. וָמַר וְגוּנַּב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ. לֹא מִבֵּית נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׁוֹכֵר. מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלָיו כְּמִי שֶׁהוּא עָלָיו. שֶׁתִּימְצָא אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ פַּרְשִׁיּוֹת הֵן. הַתַּחְתּוֹנָה בְשׁוֹאֵל. וְהָאֶמְצָעִית בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׁוֹכֵר. וְהָעֶלְיוֹנָה בְשׁוֹמֵר חִנָּם. שׁוֹאֵל לְפִי שֶׁנֶּהֱנֶה אֶת הַכֹּל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׁוֹכֵר לְפִי שֶׁנֶּהֱנֶה מִקְצָת וּמְהַנֶּה מִקְצָת נִשְׁבָּע מִקְצָת וּמְשַׁלֵּם מִקְצָת. שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאֵין לוֹ הֲנָייָה נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא. מָהוּ נִשְׁבָּע. לֹא פָשַׁעְתִּי. הָיוּ אֲחֵרִים יוֹדְעִין שֶׁלֹּא פָשַׁע מַאי. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הֲרֵי שֶׁנִּמְצָא הַגַּנָּב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם. מָהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ. בּוֹא וְהִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא נָתַתָּ עֵינֶיךָ בָהּ לְגוֹזְלָהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. וְאִם לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב. הָא אִם נִמְצָא פָּטוּר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
סנהדרין
גזילות דכתיב (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים חבלות מה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו תנא מה הן דיני ממונות גזילות וחבלות אבל הודאות והלואות לא
Ask RabbiBookmarkShareCopy