Quotation_auto על שמות 22:7

אמר רב ששת הטוען טענת גנב בפקדון כיון ששלח בו יד פטור. מאי טעמא הכי קאמר רחמנא ונקרב בעל הבית אל האלקים אם לא שלח ידו הא שלח ידו פטור. אמר רבי חייא בר יוסף הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שישלח בו יד. מאי טעמא דאמר קרא שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו למימרא דבשלח בה יד עסקינן. תנו רבנן ונקרב בעל הבית אל האלקים הרי כאן אחד. עד האלקים יבוא דבר שניהם הרי כאן שנים. אשר ירשיעון אלקים הרי כאן שלשה דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר ראשון תחלה נאמר ואין דורשין תחלות אלא עד האלקים יבוא דבר שניהם הרי כאן אחד. אשר ירשיעון אלקים הרי כאן שנים. ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה. לימא בדורשין תחלות קא מיפלגי, לא דכולי עלמא אין דורשין תחלות ואמר לך רבי יאשיה אם כן לכתוב קרא ונקרב בעל הבית אל המשפט מאי אל האלקים שמע מינה למנינא. ורבי יונתן לישנא מעליא נקט כדאמרי אינשי מאן דאית ליה דינא ליקרב לגבי דיינא. ורבי יאשיה לית ליה בית דין נוטה והתניא רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מה תלמוד לומר אחרי רבים להטות התורה אמרה עשה לך בית דין נוטה. סבר לה כרבי יהודה דאמר שבעים ועדיפא מדרבי יהודה דאילו רבי יהודה בסנהדרי גדולה הוא דלית ליה בשאר בי דינא אית ליה. ורבי יאשיה בשאר בי דינא נמי לית ליה. אלא האי לנטות מאי עביד ליה מוקי לה בדיני נפשות אבל בדיני ממונות לא אמר. ואלא הא דתנן שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי לימא דלא כרבי יאשיה. אפילו תימא רבי יאשיה מייתי לה בקל וחומר מה דיני נפשות דחמירי אמר רחמנא זיל בתר רובא דיני ממונות דקיל לא כל שכן:

אשר לא שלח ידו וגו' איתמר שליחות יד רב אמר צריכה חסרון. לוי אמר אינה צריכה חסרון. מאי טעמא דלוי אמר רבי יוחנן משום רבי (לוי) [יוסי] בר נהוראי משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר משליחות יד האמורה בשומר חנם. ואני אומר אינה משונה. מאי משונה לא תאמר שליחות יד בשומר שכר ותיתי משומר חנם, ומה שומר חנם דפטור בגנבה ואבדה שלח בה יד חייב שומר שכר דחייב בגנבה ואבדה לא כל שכן. למאי הלכתא כתביה רחמנא לומר לך שליחות יד אינה צריכה חסרון. ואני אומר אינה משונה כרבי אלעזר דאמר דא ודא אחת היא משום דאיכא למיפרך מה לשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת גנב. ומאן דלא פריך קסבר קרנא בלא שבועה עדיפא מכפל בשבועה. רבא אמר לא תאמר שליחות יד לא בשומר שכר ולא בשומר חנם ותיתי משואל, ומה שואל דלדעת בעלים קא עביד שלח בה יד חייב שומר חנם ושומר שכר לא כל שכן. למה נאמר חדא לומר לך שליחות יד אינה צריכה חסרון. ואידך שלא תאמר דיו לבוא מן הדין להיות כנדון מה שואל בבעלים פטור אף שומר חנם ושומר שכר בבעלים פטור. ולמאן דאמר שליחות יד צריכה חסרון הני תרתי שליחות יד למה לי. חדא שלא תאמר דיו ואידך לכדתניא. ונקרב בעל הבית אל האלקים לשבועה. אתה אומר לשבועה או אינו אלא לדין נאמר שליחות יד למטה ונאמר שליחות יד למעלה מה להלן לשבועה אף כאן לשבועה. רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת מקל וחומר ומגזרה שוה נאמר בשומר שכר אם לא שלח ידו ונאמר בשומר חנם אם לא שלח ידו מה שומר שכר שנאמר אם לא שלח ידו טור בו מן היורשים אף שומר חנם שנאמר אם לא שלח ידו פטור מן היורשים:

על כל דבר פשע וגו' בין שומר לשומר הכתוב מדבר. או לא בא אלא לחלק בין כסף לכלים ולבהמה תלמוד לומר שלמה, שלמה היתה בכלל ויצאת ללמד מה שלמה מיוחדת בין שומר לשומר הכתוב מדבר וכו', הא לא בא לחלק בין כסף לכלים ולבהמה. אשר יאמר כי הוא זה שזה אומר זה הוא וזה אומר אינו הוא מכאן אמרו עד שתהא הודאה ממין הטענה. ונקרב בעל הבית אל האלקים וכו' מכאן אמרו עד שתהא הודאה ממין הטענה. ונקרב בעל הבית אל האלוקים וכו' מכאן אמרו דיני ממונות בשלשה. רבי אומר בחמשה שיגמר הדין בשלשה. ישלם שנים לרעהו רבי ישמעאל אומר קורא אני עליו כאן ישלם שנים לרעהו קורא אני עליו להלן ושלם אותו בראשו וחמשתיו יוסף עליו כיצד יתקיימו שני כתובים הללו כל המשלם את הקרן חייב לשלם את החומש וכל שאינו משלם את הקרן פטור מן החומש. ישלם שנים לרעהו ולא להקדש, לרעהו ולא לאחרים: