Chasidut su Salmi 2:6

לְנַסֵּךְ, הַיְנוּ מְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ב׳:ו׳): וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי וְכוּ'.

אמנם אם יזכה האיש הלז לעבור על כל מדותיו הרעים האלה אשר נברא עמהן ליתן דעתו ומחשבתו ימים כבירים רק להפוך ולעבור על רצונו בכל דרכיו ובכל מעשיו ולא ירף ממחשב' הלז אף רגע רק תמיד יראה ויתקן תקוני גופו להפכו לטוב ולעשו' בו כל העשיות הטוב' ויקח ממנו דוגמא לחפש ולראות בכל מחמדיו ותשוקתיו לשבר חמדה ותאות הרעה שהוא מתאו' ולעשות בחמדה הלז מצוה ממצות התורה כמו למשל אם מתאוה לעריות ח"ו תאותו הוא בבחי' חסדים הרעים שמתאוה להשפיע ברע כידוע ממל' חסד הנאמר אצל העריות יוכל להפך תאותו ויראה לקיים במדה הזו עצמה מצות הבורא והוא להשפיע לעניים ולעשות חסד למי שצריך לחסדו ולגמול לחייבי' טובות או אם הוא מתאוה לגזול ולשפוך דם יוכל לשבר תאותו ולהפכו לטוב לקיו' המצו' מצו' מיל' למול את הבן שלו שהוא מ"ע ממש או של אחרים כי גם הוא למצוה יחשב כמ"ש ברמב"ם (פ' א' וג' מהלכות מילה) וכן בכל המדות ותאות רעות שבו יוכל למצוא דוגמתו במצות ה' בדרך מאמר רז"ל (חולין ק"ט ע"ב) כל מה דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה ואפשר עבור זה עשה כן הקב"ה לברוא אותם זה לעומת זה היתר כנגד איסור. כדי למצוא בכל תאות האיסור דוגמתו בהיתר לעשות בתאות חמדתו אל האיסור מצות ה' בהיתר כמו מאשת האח יבום האח ומכלאים סדין בציצית הרי מצוה לקראת האיסור להפך חמדת האיסור לתאות מצות וה"ה בשאר דברי היתר המכוונים נגד האסור יוכל לקחתו אל מצות ה' כמו מחזיר מוחא דשבוטא ויוכל לקיים בו מצות עונג שבת כמאמר רז"ל (שבת קי"ד ע"ב) במה מענגו ר"י בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בדגים גדולים וראשי שומין ורבא מלח שבוטא לכבוד שבת כמ"ש [שם קי"ט ע"א] וכדומה בכל הדברים ואם כן הוא עושה ימים רבים ובאמתיות ושלימות לבבו ונותן דעתו ומחשבתו על זה להוציא עצמו מטומאת וערות הארץ ארציות גופו אשר קרוץ מחומר. אז ברצות ה' דרכו בראותו את עבודתו הקשה ויגיעתו כי רבה היא. הנה הוא יפיץ עליו אורו ויקדשו בקדושתו בהילו נרו עלי ראשו. ויזכה להיות גם אויביו ישלים אתו שאמרז"ל (מ"ר בראשית נ"ד) זה יצה"ר כי גם כחי גופו ומזגי טבעו מה שהיו ברעה עד הנה יתהפכו לטוב ותמיד יחשוק ויחמוד לחמד' בוראו ית' ולהתאות לשתות מבאר מים חיים היא התורה הקדושה הנותנת חיים לכל חי. והנה הוא יצוא יצא מכל בחי' תאוה וחמדה עסקי העוה"ז ותענוגיו ולא יתאו למטעמותיו ונעשה גופו ככברה מרוב הפצעים ושבירות שעשה בו בביטול כל תאוותיו ונעשה לבו חלל בקרבו וגופו נעשה זך ונקי וכשר וראוי והגון להשראת שכינת ה' ולקבל' הקדושה והטהרה ויזכה לחזות בזיו נועם ה' ולבקר בהיכלו היכל המלך כגוף אליהו ומשה רבינו ע"ה שעלו עם גופם לאור פני מלך חיים אשרי לו ואשרי חלקו שזכה לכל זאת. ומאד תיקר נפש האדם הלז אצל הבורא ב"ה כי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו אלו הממיתין עצמן בחייהם ומשברין ומכניעין כל כחי גופם עד אשר לא ישאר בו מקום להתאוה לשום תאוה שבעולם מכל עסקי העוה"ז כקטן כגדול. והם בבחי' צדיקים במיתתן קרוים חיים שע"י מיתתן שממיתין עצמן בחייהן עי"ז הם קרוים חיים כי מדביקין עצמן במקור החיים ויכולין לבוא עם זה לבחי' אליהו התשבי שהוא חי עד הנה וידוע שהמיתה נגזרת מעטיו של נחש שהוא זוהמת הנחש הנעשה בחטא אדה"ר שעי"ז נתגשם גופו וכח החמריות שבו ונפסלה גוויתו מלשרת בקדש כי זולת זה לא היה מיתה בעולם כי היה האדם דר בין העליונים כמו שהוא בגופו ונפשו ואמרו חז"ל (ילקוט תהילים פ״ב:ו׳) ע"פ אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם היה ר' סימאי אומר כל בריות שנבראו מן השמים נפשם וגופם מן השמים וכל בריות שנבראו מן הארץ נפשם וגופם מן הארץ. חוץ מן האדם הזה שנפשו מן השמי' וגופו מן הארץ לפיכך עשה אדם תורה ומצות ועשה רצון אביו שבשמים הרי הוא כבריות של מעלה וכו' אם יבוא מלאך המות ויאמר לי למה נבראתי אני אומר לו על אומה"ע בראתיך ולא על בני ע"כ. הראת לדעת בזה כי אלו לא היה האדם חוטא לא היה מיתה בעולם והיה גופו מזדכך ויתהפך החומר ויעשה צורה בהתגברות חלק הרוחני והי' האדם משיג לעלות להתעדן בעולם הנצחי בדמות שהוא והיה דר עם גופו בין הבריות של מעלה כמו אליהו הנביא זכור לטוב. ואך אחר החטא שנתגדל כח המגושם שבו מזוהמת הנחש הקדמוני ושוב לא יוכל להתהפך לצורה לדור בין העליונים וע"י קישור הנפש בגוף לא הי' אפשר גם לנפש להתקרב למעלה ונמצא שלא הי' תיקון לנפשו לעולם שתזכה לחזות בנועם ה' וע"כ נגזר עליו להיות יבוא בכלח אלי קבר וקבר הוא אותיות קרב שעי"ז מקרב את נפשו לצור עולמים ב"ה וישוב העפר על הארץ כשהי' הוא גוף האדם אשר נברא עפר מן האדמה ישוב לשורשו מקום אשר לוקח משם כי הגדיל בו גשמיות הארץ והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה שתתקר' גם היא לשורשה אשר בשמים ממעל והכל כידוע מפי כתבי קודש. אכן מי שהוא בבחי' הנ"ל להיות מתגבר עצמו בכל עוז עד שיבוטל מכל וכל מכוחי הגוף וזוהמת הנחש שבו מבראשית ומתעלה ומתלהב בכל מיני חמדה ותאוות לבבו להתענג על ה' ולקשר את נפשו להדביקה אל שורשה ומהפך את החומר שבו לצורה ונעשה גופו זך ונקי ונכסוף לראות בתפארת עוזו עליו הכתוב אומר (ירמיהו ט״ו:י״ט) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה כי עשה מגופו שהיה מתאוה לכל דברי שטותי הבלי העה"ז ורעתו בדרך כי הייתי זוללה. ועתה הגיעו לבחי' יקר בעיני ה' כנאמר למעלה ע"כ כפי תהיה ואמרז"ל (ב"מ פ"ה ע"א) שאפי' הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו ונכלל אף גזירת המיתה שגזר הקב"ה בעולם מבטל בשבילו כיון שיצא ממנו זוהמת הנחש מכל וכל וגופו נעשה יפה וראוי לדור בין העליונים כמו צורת נשמה מאין יבוא לו בחי' המיתה כיון שהוציא עצמו מבחי' חטא אדם ונעשה כמו אליהו שעלה חי לשמי מרום: