Chasidut su Salmi 22:7

עוד יתכן אומרו הנה נא הואלתי כו', עם מאמרם ז"ל (חולין פ"ט.) משלשה ענוים משה אברהם ודוד, דוד המלך ע"ה אמר (תהילים כב, ז) ואנכי תולעת ולא איש, ותולעת עכ"פ ממיני החי, ואברהם אמר אנכי עפר ואפר, וזה ענוה יותר שהמשיל את עצמו לדומם, ומשה רבינו ע"ה אמר ונחנו מה, שאינו אפילו כדומם. ויש לדקדק, תיבת ולא איש מיותר, וכי סלקא דעתך שתולעת הוא איש. עוד יש לדקדק דהא גדר ענוה הגמורה הוא היות האדם מוחזק בעיני עצמו מציאות גרוע מכל המציאות, א"כ אברהם אבינו ע"ה שנדמה בעיני עצמו כעפר, ודוד המלך ע"ה כתולעת, האם ח"ו לא היו עדיין בתכלית הענוה הא ודאי ליתא.

ב וּכְשֶׁיֵּשׁ לְיִרְאֵי הַשֵּׁם חֲרָפוֹת וּבוּשׁוֹת מֵהַכּוֹפְרִים הָאֵלּוּ, עֵצָה עַל־זֶה: אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם (תהילים כ״ב:ז׳). לַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, הַסְּגֻלָּה לָזֶה בְּחִינַת תּוֹלָע, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַזֹּאת מְנַצֵּחַ אוֹיְבָיו. כִּי תּוֹלָע הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד׳:ה׳): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תּוֹלָע;

ולזה אמר מזמור לדוד כו' רבים קמים עלי בני אדם גדולים, כי דוד המלך עליו השלום אמר (תהילים כב, ז) אנכי תולעת והיה מוחזק בעיני עצמו לאדם שפל, ובראותו איך המתנגדים שלו הם אנשים גדולים הבין מגדולת הרע שלו שהיא נשמה יקרת הערך ועל זה שמח וזמר כמו שאבאר אם ירצה השם לקמן, ולסבה זו ר' אבהו לרוב גדולת חכמתו ונפשו היקרה נזדמנו לו המינים אשר מהרע שלו מבני ביתו והוו מצערי ליה בקראי כי לא נבראו רק לצערו ובעת פטירתו שאלו מה תהוי עלן ממינאי והשיב להם כי בעת שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן, שהנשמות הטובות הם ממדריגה נמוכה או לערך זה נסרחה חכמתן של העכו"ם שגם הם קליפות שפלות מבלי כח ובלי חכמה ולכן גם העכו"ם עתה לאו עובדי עבודת גלולים.