Midrash su Salmi 22:7

ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל. מפני יראתו, ארורים הם הרשעים שבזמן שהקב"ה נותן להם גדולה הן מחרפין ומגדפין, פרעה נתגאה ואמר מי ה', כמו שעשו דור המבול דכתיב ויאמרו לאל סור ממנו (איוב כא יד), ודור הפלגה דכתיב הבה נבנה לנו עיר וגו' (בראשית יא ד). נבוכדנצר אמר (ומאן) [ומן] הוא (אלהיך) [אלה] (דישיזבונך מידי) [די ישיזבנכון מן ידי] (דניאל ג טו). סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות [האלה] אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל (אלהיכם) [ה'] את ירושלים מידי (ישעיה לו כ), חירם אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (שם יד יד), לכך נגזר עליהם כלייה, דכתיב לכן יפלו בנופלים בעת (פקודתם) [פקדתים] כשלו (ירמיה ו טו), אבל צדיקי ישראל כל זמן שמתגדלין ענוה מתוספת להם, אברהם אמר ואנכי עפר ואפר (בראשית יח כז), משה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה (שמות ג יא), דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם (תהלים כב ז), לכך הקב"ה משרה שכינתו עליהם, שנאמר מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים וגו' (ישעי' נז טו):

א״ר יוחנן משום ר׳ אלעזר בר׳ שמעון כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר׳ אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה עשה אזנך כאפרכסת (דברים ז ז) לא מרבכם מכל העמים חשק ה׳ בכם וגו' אמר להם הקב״ה לישראל חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני נתתי גדולה לאברהם אמר לפני (בראשית יח כז) ואנכי עפר ואפר למשה ואהרן אמרו (שמות טז ז) ונחנו מה לדוד אמר (תהלים כב ז) ואנכי תולעת ולא איש אבל אוה״ע אינם כן נתתי גדולה לנמרוד אמר (בראשית יא ג) הבה נבנה לנו עיר לפרעה אמר (שמות ה ב) מי ה׳ לסנחריב אמר (מ"ב יח לה) מי ככל אלהי הארצות וגו' לנבוכדנצר אמר (ישעיה יד יד) אעלה על במתי עב וגו׳ לחירם מלך צור אמר (יחזקאל כח ב) מושב אלהים ישבתי בלב ימים. אמר רבא ואי תימא ר׳ יוחנן גדול הנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם דאלו באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ואלו במשה ואהרן. כתיב ונחנו מה. ואמר רבא ואיתימא רבי יוחנן אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן כתיב הכא ונחנו מה וכתיב התם (איוב כו ז) תולה ארץ על בלימה:

לח אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בְּהַגָּדָה, עֲשֵׂה אָזְנֶךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת. (דברים ז׳:ז׳) "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם" וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדֻלָּה, אַתֶּם מְמַעֲטִין (את) עַצְמְכֶם לְפָנַי. נָתַתִּי גְּדֻלָּה לְאַבְרָהָם, אָמַר לְפָנָי: (בראשית י״ח:כ״ז) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר". לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אָמְרוּ: (שמות ט״ז:כ״ב-כ״ג) "וְנַחְנוּ מָה". לְדָוִד, אָמַר: (תהילים כ״ב:ז׳) "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ". אֲבָל גּוֹיִם אֵינָם כֵּן. נָתַתִּי גְּדֻלָּה לְנִמְרוֹד, אָמַר: (בראשית י״א:ד׳) "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר". לְפַרְעֹה, אָמַר: (שמות ה׳:ב׳) "מִי ה'". לְסַנְחֵרִיב, אָמַר: (מלכים ב י״ח:ל״ה) "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת" וְגוֹ'. לִנְבוּכַדְנֶאצַּר, אָמַר: (ישעיהו י״ד:י״ד) "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב". לְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, אָמַר: (יחזקאל כ״ח:ב׳) "מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים". אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם, דְּאִלּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", וְאִלּוּ בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּתִיב: "וְנַחְנוּ מָה". [וְאָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כְּתִיב הָכָא: "וְנַחְנוּ מָה"]. וּכְתִיב הָתָם: (איוב כ״ו:ז׳) "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה".