Commento su Salmi 32:3

כי החרשתי. כאשר החרשתי מלהתודות על פשעי לפניך:

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום: מלת כי ענינה: כאשר, כמו (דברים ד כה): כי תוליד בנים, והדומים לו. ואמר: כאשר שתקתי וחשבתי בעצמי בלו עצמי מרב דאגתי, ואני שואג עליהם כל היום.

ושמא תאמר מה זה קנאתי באשר לא חטא והלא אשר חטא ושב ונמחל לו מאושר יותר כי במקום שבעלי תשובה עומדים כו' ואתה שבת עד ה' לזה אמר הנה מה שקנאתי אינו על כי אין מעלה לבעלי תשובה אך הוא מרגשת דאגותי כי הלא כ"כ אני מצטער על אשר חטאתי שלא ארגיע עד אשאג כארי מנהמת לבי. כי הנה כי החרשתי בלו עצמי כי ירקבו מרוב דאגה עד אשיחנה וירוח לי כי לבי כאש בוערת על כן הנני בשאגתי כל היום שלא אהיה כמרבה שאגות ונח בין אחת לשנית כי אם כאלו בשאגה אחת אני כל היום:

בלו. נרקב:

כי. כמו כאשר,

כי - אם שתקתי שלא אדבר כדבור בני אדם בלו עצמי בשאגתי, כמו האריה שירים קול.

כי החרשתי. ועל שגדול כל כך כח התשובה לזה כאשר החרשתי ועמדתי בשתיקה להתבונן במעשי אז הייתי דואג על עונותי עד שבלו עצמי ועסקתי בשאגתי כל היום:

(ג-ד) כי, עתה מתחיל לבאר הדבר ואיך קשה מאד הפשע של כסוי חטאה, שהלא כל זמן שהחרשתי ולא התודיתי על חטאותי בלו עצמי ע"י שאגתי, ששאגתי כל היום מצד שיומם ולילה תכבד עלי ידך (היינו מכת ידך) במה שנהפך לשדי בחרבוני קיץ, דהיינו המכה של עצירת גשמים, שע"י חרבוני ויבשות הקיץ נהפך לשדי, שכל לחלוחית האדמה והפירות נהפך לחורב ויבשות, מזה מבואר שע"י שלא התודיתי על חטאתי נעצרו הגשמים וכבדה עלי יד ה' בקיץ חרב ויבש, עד שבלו עצמי מרוב שאגתי על הצרה, סלה סיום הענין:

בלו עצמי. מרוב אנחותי ודאגותי כל היו' שהייתי דואג מפני הפורענות:

בלו עצמי. על ידי שאגתי :