Commento su Salmi 32:5

חטאתי אודיעך. תמיד ולשון הווה הוא כי אמרתי טוב שאודה עלי פשעי לה' ועתה כשהודיתי ואמרתי לנתן הנביא חטאתי (שמואל ב י״ב:י״ג) נשאת עון חטאתי כענין שנאמר (שם) גם ה' העביר חטאתך וגו':

חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אף על פי שהוא יודע הנסתרות אמר: אודיעך כדרך לשון בני אדם, כלומר שאתודה עליו בפי לפניך ולא אכסה אותו.

חטאתי אודיעך כו' ראוי לשים לב מה זה שנותו את טעמו מהודעה להעדר כסוי ולהודאה וגם שבחטא ועון הקלים מפשע נאמר לשון יחיד ובפשע לשון רבים כאלו המרדים היה עושה זוגות זוגות וחטא ועון אחד אחד וגם אומרו בעון לשון עבר לא כסיתי ולא אמר לא אכסה וגם אומרו אמרתי אודה ולא אמר ואודה עלי וכו' ולא עוד אלא שנראה שאמר שיודה ולא כן עתה וגם אומרו לה' בפשעים ולא כן בחטא ועון. וגם אומרו עון חטאתי אם שנים הם הרי נזכרו. וגם הל"ל עוני וחטאתי. וגם אם כבר ה' נשא אותם מה צורך להתודות עליהם ואם הוא ענין אחד איך יתאחדו והם הפכיים. אך לבא אל ביאורו נשית לב אל פרטי אשמתו בענין בת שבע כי היא אשמתו לבדה ואומר כי לשלשה יתחלקו אחד מציאות הביאה וזה יקרא חטא כי קרה לו כאוכל חלב וחושב שהוא שומן כן חשב שלא היה איסור באמרו כי מגורשת היתה ומה גם בסתר והיה איסור מפני חילול השם. שנית החמידה שעבר על לא תחמוד אשת רעך והוא מה שהוכיחו הנביא במשל הכבשה והאריך לו בעון זה אך איסור הביאה הוא החטא לא הזכיר לו כי היתר היה וגם החילול לא היה עצמי כי בסתר עשה אך החימוד הזכיר וזה יקרא עון כי הוא לאו של לא תחמוד והוא מאמר הנביא ואת אשתו לקחת לך לאשה שלא אמר שטמאה בזמה כי מגורשת היתה רק שחמד ולקח לאשה דרך לקוחי היתר מה שהיה לזולתו עוד היו לו שנים כאחד והם יקראו פשעים והוא הריגת אוריה בחרב בני עמון שיקראו פשעים ולא עון שאינן של הנאה האונסת את עושיה כחמידת האשה ויחלקו לשנים אחד מציאות ההריגה שנית היותה בחרב בני עמון ומה גם לאומר שע"א היתה חקוקה בחרבם וכן הנביא חילקם לשנים באמרו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואותו הרגת בחרב בני עמון הנה שחילק ענין אוריה לשנים ולא עוד אלא שהפסיק בין שני הדברים בלקוחי האשה ועל כל אלה יאמר על החטא אשר לא הזכירו לו נתן הנביא וגם דוד לא הזכירו ולא הודיעו אמר הנה מה שלא הודעתי לנביא עתה אודיעך ועוני של לא תחמוד הנה מאז לא כסיתי לחפות ולומר ראויה היתה לי ומשלי חמדתי רק אמרתי חטאתי לה' וכו' שהוא על החמידה שהזכיר לו הנביא ומה שאז לא הודיתי ופירשתי לפני הנביא פשעי של ענין אוריה הוא כי אמרתי לא טוב להודות פשעים שבין אדם למקום בפני בני אדם כנודע מרז"ל כענין חרב בני עמון ודם נפש שהוא שפיכות דמים וקרוב לע''א בחרב בני עמון שהיתה חקוקה בה כי על מה שבין אדם למקום נאמר כסוי חטאה שטוב לכסותם מבני אדם וזהו אמרתי אודה עלי פשעי לה' כלומר אמרתי בלבי שאודה עלי פשעי לה' לבדו ולא לפני בן אדם ועל כן לא הודיתי לנביא רק לך ה' כעת ועל סוג אחר רביעי שהוא עון חטאתי לא אצטרך להתודות כי הלא ואתה נשאת אותו כי כה מנהגך תמיד עמי והוא כי כמה פעמים אדם רשום חוטא שוגג ורואהו אחד הריקים וחשבו למזיד ועושה כן בזדון גם הוא באמרו לא טוב אנכי מפלוני נמצא עון מזיד נמשך מחטאת שוגג של איש רשום ועל כיוצא בזה אמר ואתה נשאת ברוב חסדך עון הנמשך מחטאתי סלה כי תמיד אתה מוחל לי דבר זה ולא שהמשך מזיד לאחרים משוגג הצדיק הוא קל כי הלא ראוי ליזהר ולהתפלל לה' בל תצא תקלה כזאת מתחת ידו:

חטאתי - כנגד כסוי חטאה.

חטאתי. לזאת אודיע חטאתי ולא אכחש בה כי אמרתי כשאודה עלי פשעי ואתחרט אז תמחול עליהם לעולם כי לא יזכרו עוד:

ואתה נשאת. בלא פסק באמצע:

חטאתי, (מציין הצום והוידוי), אומר אמנם אחרי שהסכמתי להודיעך חטאתי ולהתודות, ועוני לא כסיתי, אז נושעתי מהצרה, כי תיכף כאשר אמרתי אודה עלי פשעי לה', אז אתה נשאת עון חטאתי וירד הגשם, הרי שהוידוי מועיל ומשיב חמה, סלה סיום הענין:

אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה: אמרתי זה חשבתי: כי זה הטוב הוא לי אחר שחטאתי שאתודה עלי פשעי, ואתה, בהתודותי לפניך ושובי בלב שלם, תשא עון חטאתי. נשאת עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים בדברי הנבואה. או אמר: נשאת דרך נבואה. וסמיכות עון לחטאתי לגודל חטאתי, כמו (דניאל יב ב): אדמת עפר; (תהלים מ ג): מטיט היון.

ועוני - כנגד לא יחשב ה' לו עון ופשע, כנגד נשוי פשע.

וטעם אודה – להתודות.

וטעם נשאת – ברוח הקודש, או שנשא עד היום עונו.