Commento su Salmi 35:7

חפרו לנפשי. שוחה ליפול בה:

כי חנם יש מפרשים כי חנם: על לא חמס בכפי.

שחת. בור:

כי, שחת - מגזרת ישית, על משקל אשר זורה ברחת מגזרת רוח.

חנם. על לא חמס בכפי:

כי חנם, דרך צידי חיות שחופרים חפירה, וסביבה טומנים רשת שתצוד החיה עת תלך שם, אומר שלחנם טמנו את הרשת וגם מה שחפרו לנפשי הכל היה בחנם, כי לא עשיתי להם רעה, לכן תבואהו שואה חושך פתאומי, אשר לא ידע להזהר, ועי"כ תלכדהו הרשת עצמה אשר טמן, כי ע"י השואה והחשך יפול בה, באופן שבפועל כפיו יוקש רשע, אבל נפשי תגל בה', הגילה בלב תהיה ע"י ה', והשישה בגלוי תהיה ע"י ישועתו, והנה יספר שהריעו לו בין בנפש בין בגוף בין בממון, נגד הנפש אמר ונפשי תגיל, נגד הגוף אומר כל עצמותי תאמרנה, ר"ל כי הדבר שבו נעשה הנס הוא האומר והמעיד על הנס, ובאשר נעשה לי נס בכל עצם מעצמותי ובכל אבר, שכ"א מאיברי היו בסכנה מיוחדת, וא"כ כל עצמותי יעידו על שה' אין כמוהו, ונגד הצלת הגוף יאמרו שהוא מציל עני מחזק ממנו, ונגד הצלת הממון יאמרו שהוא מציל עני ואביון מגוזלו:

טמנו לי שחת רשתם רצונו לומר: שחת ברשתם; כלומר: שחפרו בור וכסו וטמנו פיו ברשת כדי שאעבור עליו ולא ארגיש ואפול לתוכו, כמו שיעשו הצידים כשירצו לצוד חיות השדה שעושים בארות בארות בשדות וביערים ומכסים אותם ברשתות ועפר שלא ירגישו החיות מן הבור ויפלו לתוכם כשיעברו עליהם.

רשתם. כמו ורשתם והוא פח יקוש:

לנפשי. כמו לגופי וכן ברזל באה נפשו (לקמן ק״‎ה):

חנם חפרו על לא חמס בכפי חפרו השחת וטמנו הרשת עם עפר כמו שפרשתי.

לנפשי: כמו לגופי. והנכון כי חנם: אינני מקללם בחנם, אבל הם רדפוני חנם וטמנו לי רשתם ללכדני. ופרוש שחת ורשתם: כי שני דברים הם כי השחת היא חפירה כמו (תהלים צד יג): עד יכרה לרשע שחת; וכן (יחזקאל יט ד): בשחתם נתפש; וכן יקרא הקבר שחת שהוא חפירה. ופרוש השחת והרשת: בחנם טמנו לי הרשת שתהיה נלכד בה וחפרו לנפשי השחת שאפול בו. ויש לפרש גם כן שחת כמו רשת. וכן (איכה ד כ): נלכד בשחיתותם; ובדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי בבא קמא קיז א): האי שתא ^*לפנינו הנסחא בתלמוד: ההוא שותא דהוו מנצו עלה בי תרי. דהוו קא מינצו עלה בתרי; ושתא רצונם לומר: שיחתא, כי מנהגם להסתיר אותיות הגרון. וכן אמרו (בבלי בבא בתרא לט א): לא תפוק לכו שותר שהוא כמו שעותא; תרגום ויספר (בראשית כד סו ובכל מקום): ואשתעי. וסמיכות שחת לרשתם לרב השתדלותם ללכדו. וכן בזאת הסמיכות מטיט היון (תהלים מ ג); אדמת עפר (דניאל יב ב). ואחר כן אמר: חפרו לנפשי, שחפרו לי חפירה שאפול בה. והענין: כי בכל צד שיוכלו לחשוב תחבולות ולהתעולל עלילות ללכדני עשו כן.