Commento su Salmi 46:3

בהמיר ארץ. לעתיד לבא ביום שנאמר והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא) ראו בני קרח נס שנעש' להם שנבלעו כל סביבותיה' והם עמדו באויר ואמרו לישראל ברוח הקדש שדוגמת הנס הזה יהיה עשוי להם לעתיד:

עַל כֵּן לֹא נִירָא: תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותן אינן חוזרין לעפרן שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימין ואם תאמר אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא צדיקים מה הן עושין הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ במוט הרים בלב ימים ושמא תאמר יש להם צער ת"ל וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו וכו':
(סנהדרין צב ע"א)

על. הוא דרך משל על המלחמות החזקות שתהיינו בין העמים וכן יהמו יחמרו מימיו הכל דרך משל על המלחמות העצומות והצרות הגדולו':

כי על כן לא נירא בהמיר ארץ כאשר הארץ כבגד תבלה וגם במוט הרים שהוא כאשר ההרים ימושו והגבעות תמוטינה לעתיד כאשר יראו האומות כי אנו נכו בצרות כל אשמותינו משא"כ האומות שיבא להם הכל כאחת.

בהמיר. מל׳ תמורה וחלוף:

על - בעבור היות מקום גבהות השמש מתנועע ממעלה אל מעלה וממזל אל מזל, על כן אמרו בעלי התולדת, כי יבא זמן שתשוב היבשה ים והים יבשה ואחרי כן אמרו, כי הטעם אילו היה כן אעפ"י שלא יהיה, כי השם שם גבול למים בל ישובון לכסות הארץ.

בהמיר ארץ. כשתחלף הארץ מהשקט לרעד וכאשר ינועו ההרים ליפול בעומק הים והוא משל על מפלת גוג:

על כן לא נירא בהמיר ארץ, את מקומה, ובעת שימוטו ההרים בלב ימים, הגם כי יהמו יחמרו מימיו של הנהר שיזכיר בסמוך, והגם שירעשו הרים בגאותו של הנהר, בכ"ז לא נירא:

(א) או יהיה הענין כי למה שנשמות עם בני ישראל הן עלמות חלק אלוה ממעל הוא מטיב לנו ע"י עצמו ועם היותו אלהי הצבאות לא ייטיב לנו על ידם לא בלבד בזמן חירותנו כ"א גם בגליותינו כאשר יבא:

בלב ימים. בעומק הים שהוא חזקו של ים כהלב בהגוף:

(ב) והנה ידוע כי בכל גלותנו שכינה עמנו כ"י הוא שם אלהים כנודע והוא כח דין ואמר המשורר כמצטער על הגלות אלהים לנו כו' והוא כי הוא היה בזמן הבית שעדיין לא היה גלות ישראל ולא גלות שכינה ואמר הנה אלהים הוא לנו קודם הגלות מחסה מצרה ועוז נגד שונאינו וגם עזרה בצרות הוא בגליות כי שם נמצא מאד כי בכל גלות גלתה שכינה ונמצאת עמנו:

(ג) אך אמנם העזרה לא מיד בגלות תהיה שאם היתה עוזרת היה הגלות מתבטל ואנו צריכים אותו לכפרתנו ואינה עמנו ביני וביני רק לבלתי האבד בקרב אויבינו אך מה ששם אלהים הוא שכינה יהיה עזרה בצרות הגלות הוא בסוף בצאתה מהגלות עמנו בזמן שהארץ כבגד תבלה וז"א על כן מה שלא נירא הוא בהמיר ארץ איכותה שכבגד תבלה וזמן שההרים ימושו כו' שהוא במוט הרים בלב ימים: