Commento su Salmi 52:4

מלוטש. מחודד:

הוות. לפי שהלשון מספרת מחשבת הלב אמר לשונך כאלו הלשון חושבת שהיא קולמוס הלב:

ואם תאמר שלא נתכונת על הנוגע אלי רק על אחימלך שנראה לך שהיה בן מות על ששאל לי באלהים ואין שואלין אלא למלך וקנאת על הדין ועל האמת גם זה שקר כי האמת הוא כי הוות תחשוב לשונך שהן שתי הוות עלי וגם על אחימלך לאחימלך היית כתער מלוטש לשוחטו ולי היית עושה רמיה שכונת לשיחרה אפו עלי ויתחמם לרדפני בכל תוקף המצאות שבעולם וזהו הוות כו' כתער מלטש כו':

הוות. דברי שבר:

מלטש. מחודד :

הוות - אמר על הלשון תחשוב, בעבור כי הלשון כמו מליץ ועל ידו תראה המחשבה.

תחשוב לשונך. לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך:

עשה רמיה. בס"ס השי"ן בצירי וכן ראוי על פי המסורת בפרשת בשלח ומלכים ב' ז':

הוות תחשב לשונך, הלשון שלך חשבה מחשבות לעשות הוות ושבר, עד שהיא כתער מלוטש שהיא עושה רמיה, שתחת שיחשוב להסיר בו השער והנוול חותך בו את הראש, כן תחת שרצית להסיר מכשלה מבית שאול שפכת דם נקים:

עושה רמיה. חותך הבשר עם השער:

הוות. שבר וענין רע בין במעשה בין במחשבה:

כתער. סכין שמגלחין בה:

וטעם הוות – דברים ההווים כפי מחשבותיך. יש אומרים: כי רמיה, מן: רמה בים. ויש אומרים: מגזרת מרמה, כי השורש אחד.

עשה רמיה. שחותך הבשר עם השער וכן אתה כי משנאתך האבדת לכהני נוב:

כתער. כמו התער המחודד שיחשוב אדם לחתוך בו מעט וחתוך הרבה וזהו רמיה כאלו התער מרמה כן לשונך דברת דברים רעים ומעט היו הדברים והמעשה הבא מהם היה גדול שנהרגו שמנים וחמשה כהנים לבד הטף:

מלוטש. מחודד: