Commento su Salmi 53:5

הלא. יש לידע לאוכלי עמי כמאכל לחם ואלהים לא קראו שסופם שיפחדו שם פחד באחרית הימים:

עד שהזמינה אסתר את המלך והמן אתה והוא דעת ר' נחמיה שטעם שהזמינה אסתר את המלך והמן היה שלא יאמרו ישראל אחות לנו בבית המלך ולא ישימו בה' בטחונם וכן היה כי אז אחזתם רעד באמרם הנה המן בעצה עמה ועל מי נבטח אז קראו את ה' בחזקה ואלמלא כן היו מתרפים נמצא שכל זכות הגאולה תלוי בה וז"א הלא ידעו כו' ויהיה הלא כמו אם לא כד"א הלא הוגד מראש הלא ה' זו חטאנו ואמר אם לא ידעו פועלי און שבישראל הצריכים תשובה שאוכלי עמי הם המן והמלך אכלו לחם יחד שהוא בסעודת אסתר אם לא שידעו כן ה' לא היו קוראים וזהו ה' לא קראו נמצא שכל הזכות עליה:

הלא ידעו. ר״‎ל איך יאמרו אין אלהים הלא יש לדעת לפועלי האון שמה שאוכלים את עמי באין מוחה כאוכל את הלחם שכ״‎ז הוא בעבור אשר עמי לא קראו לה׳‎:

פעלי און. כ"כ:

(ה-ו) הלא ידעו, בארתי שם שבימי דוד נפל פחד על הדור בעבור חטא שמצאו שלא ברכו ברכת השבח על המזון ויתר הנאות העולם, ועשו תשובה ע"ז ותקנו מאה ברכות בכל יום, וא"כ הלא צריך לפועלי און אוכלי עמי לדעת שעם ה' בחטא שאכלו לחם וה' לא קראו שם פחדו פחד, שהם פחדו מה' ומענשו בעבור חטא קטן שהיה בידיהם שלא קראו וברכו את ה' על הלחם שאכלו, ומזה נראה איך היו ישראל צדיקים אז ועבדו את ה', והיה להם להתירא מגוי צדיק (וכמש"ש כי אלהים בדור צדיק), ע"ז אמר עתה באמת לא היה פחד, אחר שפחדו מה' ותקנו מעשיהם לא נתקיים הפחד שפחדו מסנחריב, כי ה' פזר עצמות חנך, שמחנה סנחריב שחנו על ירושלים פזר ה' את עצמותיהם השרופות הבישתה בל יאספו ולא יקברו כי אלהים מאסם: