Commento su Salmi 58:9

שבלול. יש פותרין לימצ"א בלע"ז ויש פותרין כמו שבולת מים (לקמן ס"ט) וכפל הלמ"ד כמו מן ימל קצירו (איוב י"ח), ימולל (לקמן צ'):

כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס: מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש וכו':
(מועד קטן ו ע"ב)

כמו. ויהיו כמו השבלול שהולך ונמס:

והנה זאת ראויה להם תחת שרואים שכמו שבלול תמס יהלוך שהולך וניתך ונמס לחותו ומתמעט חיותו בלכתו כן הולך ונמס מי שהוא נפל אשת כמוני כי לולא ה' היה לו היה דוד נפל אשת ואמר שברודפם אותו והוא הולך אנה ואנה היה הולך ונמס באימות מות שהיו רודפים אותו להמיתו ולא ירחמו שתמס יהלוך על ידם והנה זה להם כי בל חזו שמש והוא ענין מאמרנו על פסוק טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי השמש והוא כי טוב לגבר יאושר בחכמה ועושר שהוא חכמה עם נחלה אך ויותר יצדק זה לרואה ומסתכל בשמש שכשבאה הירח וקטרגה עליו ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ושמע השמש וסבל ושתק וה' קינא לו ומיעט את הירח ואמר כי שתי יתרונות יחד חכמה ועושר טובה היא לאדם אך ויותר יהיה לרואי השמש ולמדו ממנו לסבול שאם לא כן אפשר יתגאה ויאבד ובזה יאמר פה הנה אלה שרודפים אותי שתמס אהלוך ואני שפל בעיני כנפל אשת אין זה להם כי אם שבל חזו שמש שאלו היו רואים ומסתכלים בענין השמש לא היו מסתכלים עלי כירח על השמש כי היו יראים פן האלהים יענה את שלומי כאשר עשה לשמש וימעט אותם כאשר עשה לירח כי שאול וסיעתו ענינם כענין הירח לומר שאי אפשר לשני מלכים יחד ורוצים לבטל מלכותי מפני מלכותו ולא חזו ענין השמש וזהו בל חזו שמש:

שבלול. שם שרץ מה:

תמס. שם, שרשו מסס, והתי''ו למשקל השם

כמו שבלול - בדברי הקדמונים ז"ל: ברא שבלול והוא כדמות דג במים שימס בהליכתו. ויש אומרים: כי למ"ד שבלול כפול והוא כמו: שבולת מים גם הוא נכון. ועתה אומר דקדוק אשת. דע כי הה"א סימן לשון נקבה עטרה תפארה וכאשר יחליפו הה"א בתי"ו תשוב המלה מלעיל, בין שתהיה המלה סמוכה כמו תפארת ישראל או אינה סמוכה וככה עטרת תפארת, וככה אשת בתחלה אשה ואחר כן אשת בין שתהיה סמוכה כמו אשת איש או לא תהיה סמוכה כאשת יפת תואר.

כמו שבלול. כשבלול הזה אשר דרכו להיות נמס והולך בזרוח עליו השמש וכמו הנפל של אשה אשר אינו רואה השמש כן הרשעים הללו לא יראו השמש ר״‎ל אור הישועה:

תמס יהלך. התי"ו בסגול:

כמו שבלול (שנעקע) שסגולתו שכמעט שיגעו בם ימלטו מקרבם ליחה רבה עד שידמה כאלו הם נמסים, (וידוע שע"י הריר שבם יתנועעו בקל ועל זה אמר תמס יהלך), ויהיו דומים כנפל אשת שרץ שתום העין אשר בל חזה שמש, (וי"ל נפל אשת מין נחש עור (בלינדע שלייכע) שסגולתו שבנגוע איש בו יתקשה כאבן ויפול לחתיכות, ונקרא נפל ע"י נפילתו לחתיכות, ואשת ע"ש עורונו, אישון לילה ואפלה), ור"ל או שימס כמים בנגעו בו, והנמשל ע"י הוכוח של דוד בעת שכרת כנף המעיל, או יהיה עור בלתי רואה ויתקשה כאבן, ואם לא ירף ידיו יפול לחתיכות:

תמס. נמס והולך תמס שם דבר הוא, המ"ם יסוד ועיקר הוא והתי"ו בו יסוד נופל כמו תי"ו של תבל עשו (ויקרא כ'):

תמס. בשקל תבל הוא שם מפעלי הכפל מסס ושבלול הוא שרץ הנקרא בלע"ז לימ"שא:

תמס. מלשון המסה:

אשת, מין שרץ בדברי חז''ל, ואני פירשתי לפני ענינו :

חזו שמש. מלעיל:

נפל אשת. טלפ"א בלע"ז, שאין לה עינים והיא תנשמת דמתרגמינן אשותא כך פירשוהו רבותינו, ויש פותרין נפל של אשה כמו אשת הזמה (יחזקאל כ"ג), ויש תי"ו בלא דבקות כמו (משלי ד') עטרת תפארת תמגנך כמו נפל של אשה שלא חזו הנפלים שמש, וללשון ראשון הוי נפל ואשת כמו ואני ככבש אלוף (ירמיה י"א) שהוא כמו כבש ואלוף, ופי' מנחם ככבש ואלוף הוא שור אף כאן נפל ואשת (צוה להגיה סא"א):

נפל אשת בל חזו שמש. ויהיו כמו נפל האשה כי זה וזה לא ראו שמש השבלול שהוא מתכסה בתוך קליפתו שהיא לו כמו לבוש וכן הנפל:

4115 / (תהלים נח,ט) / שבלול
לימצ"א / limace / שבלול ערום

4116 / (תהלים נח,ט) / אשת
טלפ"א / talpe / חפרפרת